כתיבת תוכנית עסקית לאפליקציית מובייל
הדבר הראשון שאנו עושים בכל דבר חשוב בחיים הוא לתכנן אותו. לשלב הזה בסטראט אפ קוראים תוכנית עסקית.
בתוכנית העסקית אנחנו נתכנן מהיכן יגיעו ההכנסות, על מה נוציא את הכסף, ונציין מהם אבני הדרך (Milestones) בבניית האפליקצייה. מטרת התוכנית העסקית היא לעזור לנו לתכנן את הקצאת המשאבים שלנו למשימות השונות עד לגיוס הבא, או להגעת לנקודת איזון פיננסי.
לאור התחרות הקשה בתחום פיתוח אפליקציות המובייל, התוכניות העסקית אף יותר חשובה, כל יום עולות למעלה מ-1,000 אפליקציות ל-App Store ו-Play Store, בנוסף ל-4,000,000 אפליקציות שכבר נמצאות שם. פיתוח אפליקציה דורש כוחות מרובים, והשקעות כספיות רבות. על כן אנחנו חייבים לתכנן בזהירות את הפיתוח השיווק והמכירות, על מנת לבלוט מעל המתחרים.
מומלץ לקרוא תחילה את המאמר בנושא כתיבת תוכנית עסקית על מנת להבין ולהכיר את היסודות של כתיבת תוכנית העסקית.
במאמר זה נסקור את הנושאים הייחודיים לתוכנית עסקית לאפליקציית מובייל. נתייחס לשאלות שצריכות להישאל בתחילת הדרך ולהוצאות הרלוונטיות ולמודל ההכנסה השונים.
נקודות למחשבה בעת הכנת התוכנית העסקית
- באיזה פלטפורמה נפתח את האפליקציה במערכת אנדרואיד (Android) או אפל (IOS) או גם וגם – לבחירת הפלטפורמה יש השלכות רבות על קהל היעד, ועל עלות רכישת הלקוחות CAC.
יתרונות ל-Android – ישנם יותר אנשים שמשתמשים במערכת ההפעלה של אנדרואיד לעומת IOS. אנדרואיד מותאם לאנשים שמחפשים הורדות וכניסות לאפליקציה ולא למכור דברים דרכה. אם שוק היעד לדוגמא הינו אנשים בשווקים באפריקה, מזרח אסיה והודו. מערכת אנדרואיד תתאים יותר.
יתרונות ל-IOS – אם אתם מתכננים למכור בתוך האפליקציה, אזי צרכני אייפון סטטיסטית רוכשים יותר פר משתמש מאנדרואיד. החיסרון העקרי של Apple (בנוסף לנוקשות) הוא שחלוקת הרווחים (Revenue Share), גבוהה מאוד – 30% מהרווחים של האפליקצייה ילכו לטים קוק ועובדיו, לעומת 15% ב- Android. נתון זה צריך לקבל ביטוי בחישוב ההכנסות של האפליקציה, כאשר מומלץ להציג את הנתונים בשיטת הברוטו ולא הנטו (100% מההכנסות בניכוי 30% מההוצאות) - הקצבת זמן לרישום לחנויות האפליקציות – לכאורה תהליך ההרשמה לApp store/Play Store לא אמור לקחת יותר מדי זמן, בפועל 90% מהאפליקציות ב-App Store מאושרות תוך שבוע. בעוד אפליקציה ב-Android תאושר מהר יותר, בדרך כלל בין יומיים לשבוע. לא משנה כמה זמן הקצבתם לזה, תמיד יכולה להיות חריגת זמן בתהליך ההרשמה, לכן תמיד ניתן מרווח ביטחון.
התמונה למטה מסכמת את ההבדלים בין הפלטפורמות:
- גירסת טבלט(Tablet) – אחרי שהבנו מהו קהל היעד שלנו ווידאנו האם זה אפל או אנדרואיד. צריך לברר האם הכנת גרסת טבלט רלוונטית. אפשר להשתמש בGoogle Analytics בכדי לברר אילו מכשירים פופולרים בקרב המשתמשים שלנו, ניתן לראות זאת בגוגל אנליטיקס.
- פיתוח מקורי של החברה או מיקור חוץ – האם לפתח לבד או לפתח באמצעות קבלני משנה (UPWORK, או חברות אוקראניות המטרגטות בלינקדאין סטארטאפים ישראלים) יתכן אף פיתוח אפליקציה המתבססת על White label. הוצאות פיתוח אלו צריכות לקבל ביטוי בהוצאות החברה.
היתרונות למיקור חוץ הן שלרוב זה יותר זול, ומהיר, לעומת גיוס עובדים ופיתוח עצמי, החיסרון כמובן הוא שליטה בתהליך שהוא בלב החברה, וכן נושא ה-IP (קניין רוחני) - איך נעדכן את התוכן באפליקציה – המאמץ בתחילת הדרך מרוכז בהשקת האפליקציה. אך צריך לחשוב גם מעבר, אינסטגרם לא הייתה מצליחה לולא הייתה מתעדכנת ומתחדשת מעת לעת. לקוחות יעזבו אם לא נעדכן את האפליקציה שלנו בתוכן, בעיצוב או בשימושיות. חובה להבין איך נעדכן את האפליקציה לאחר שעלתה לאוויר, ולקחת בחשבון את הוצאת הגירסאות הנוספות.
- תחרות – כאשר אנחנו מסתכלים על התחרות, אנחנו מחפשים את שאר האפליקציות שדומות לזו שלנו. הייחוד של שוק זה, הוא שממש אפשר לראות את הביקורות שמשאירים המשתמשים של אותן אפליקציות ולהשתמש בהן לטובתנו, לראות מה נחשב לשירותים הכרחיים בשוק, וכיצד נהפוך את השירותים שאנו מציעים לשירותים מיוחדים שקיים להם ביקוש. כך נוכל לדעת במה להשקיע בכדי למשוך לקוחות פוטנציאליים.
מודל הכנסות לאפליקציית מובייל
- In-app Purchase – אפשרות להוריד את התוכנה ולהשתמש בה לזמן מוגבל או לשימושיות מוגבלת. ברגע שנבקש להשתמש בפיצ'רים נוספים נצטרך להירשם ולשלם.
- In-app Advertising – שימוש חינמי באפליקצייה כאשר ברקע ישנו פירסום ממוקד בצורת באנר או פירסומת שרצה ברקע או פירסום על כל הדף.
- Subscriptions – רכישת מנוי לאפליקצייה, יתכן אף רכישת מנוי לאפליקצייה דסקטופית ומתן שימוש במובייל.
- Pay per Download – תשלום פר טרנזקציה
- Freemium – מודל חינמי כאשר המטרה הינה הפנייה לאתר החברה, או לצורך מתן חשיפה.
