חברות סטארטאפ וטכנולוגיה – AccountX אקאונטיקס

ARR – מדוע זהו המדד הכי חשוב בעולם ה‑SaaS?

Zohar — Sun, 22 Jun 2025 15:05:43 +0000

ARR – מדוע זהו המדד הכי חשוב בעולם ה‑SaaS?

בין אם אתם בתחילת דרככם כסטארטאפ בעולמות ה – SaaS והתוכנהובין אם אתם כבר בשלבים מתקדמים של גיוס, אין ספק ששמעתם את המונח ARR – Annual Recurring Revenue.
אבל מה בדיוק עומד מאחורי המונח הזה? למה הוא כל כך מרכזי? ואיך מחשבים אותו נכון?
במאמר הזה נעמיק במשמעות של ARR, בחשיבותו האסטרטגית, ובמה מבדיל אותו מהכנסה חשבונאית רגילה.

מה זה ARR?

ARR הוא סך ההכנסות החוזרות שהחברה מצפה לייצר מלקוחות קיימים לאורך שנה שלמה.
שימו לב – אנחנו לא מדברים על כל הכנסה, אלא רק על הכנסה חוזרת מנויים – Recurring Revenue.
למשל:

לקוח שמשלם לכם 100 דולר לחודש – ייחשב כ-1,200 דולר ARR.
לקוח שנרשם מראש לשנה תמורת 2,400 דולר – כולו ייחשב ARR (אבל רק אם מדובר על שירות מתמשך, לא עסקה חד פעמית).

מה לא נחשב ARR?

שירותים חד פעמיים (כמו אינטגרציה או הדרכה)
רכישת תוכנה ברישיון חד פעמי
מכירת חומרה נלווית

לכן, ARR מתמקד בליבה של המודל העסקי של SaaS: ההכנסה הקבועה, הצפויה, והמתחדשת לאורך זמן.

למה ARR כל כך חשוב?

ARR הוא לא רק מדד מספרי – הוא מהווה ברומטר לבריאות העסק.
להלן כמה סיבות מדוע משקיעים, מנהלים ודירקטוריונים נותנים לו משקל כה גדול:

1. תחזית צמיחה יציבה

חברות SaaS חיות על תחזית קדימה – ARR מספק תמונה ברורה של ההכנסות החוזרות העתידיות, בלי השפעות זמניות של עסקאות חד פעמיות.

2. הערכת שווי החברה

ARR הוא בסיס מרכזי להערכת שווי סטארטאפים. לרוב מדברים על מכפילים – כלומר, חברה עם ARR של מיליון דולר ושיעור צמיחה גבוה עשויה להיות שווה גם 8–12 מיליון דולר ויותר, תלוי במכפיל השוק.

3. ניתוח מגמות

שינוי ב‑ARR לאורך זמן (שנקרא Net ARR Growth) מעיד האם החברה יודעת לשמר לקוחות, להגדיל אותם (Expansion) או מאבדת אותם (Churn).

4. תכנון תפעולי

ARR מאפשר לצוות הכספים ומנהלי החברה להבין כמה “דלק” יש להם – מהי הכנסה חוזרת שתאפשר להשקיע בגיוס, שיווק, פיתוח או פתיחת שווקים חדשים.

איך מחשבים ARR?

החישוב הפשוט ביותר:

ARR = MRR (הכנסה חודשית חוזרת) × 12

אבל בעסקים מורכבים יותר (למשל עם חבילות שנתיות, שדרוגים ולקוחות שעוזבים) נשתמש בנוסחא מפורטת יותר:

ARR = ARR קודם +
      ARR מלקוחות חדשים +
      ARR מהרחבות (Expansion) –
      ARR שאבד בגלל לקוחות שעזבו או צמצמו

דוגמה:

נניח שבינואר יש לנו:

ARR קודם: $1,000,000
נוספו לקוחות חדשים בשווי $100,000
לקוחות קיימים הגדילו חבילות (Upsell) ב‑$50,000
לקוחות נטשו או צמצמו חבילה ב‑$30,000

אז ARR בסוף ינואר =
$1,000,000 + $100,000 + $50,000 – $30,000 = $1,120,000

במודלים מתקדמים יותר, מחשבים גם ARR נטו לכל לקוח, כולל שדרוגים, חידושים ונטישות.

ההבדל בין ARR להכנסה חשבונאית (GAAP Revenue)

פה נופלים לא מעט יזמים צעירים: ARR לא מדווח בדוחות הכספיים לפי כללי חשבונאות מקובלים (GAAP).
ה-ARR הינו מדד ניהולי פנימי שעושים בו שימוש פנים החברה ואף כלפי משקיעים, אך מדד זה הינו פנימי בלבד ויש קושי השוואתי, שכן כל חברה יכולה לחשב אותו אחרת אין תקן ARR המסדיר את ההשוואתיות.

נקח דוגמא קיצונית, לקוח חתם על הסכם חודשי של $100 לשימוש בתוכנה, ברגע החתימה ה-ARR של החברה גדל ב-$1200 ($100*12)
מבחינה חשבונאית, אני יפיק לו חשבונית כל חודש בנפרד, כך שיתכן שאחרי חודש הלקוח ינטוש, וכל ההכנסות ממנו יהיו $100, בעוד שה-ARR גדל ב -$1200 (לאחר הננטישה ה-ARR יתעדכן מטה)

ריכוז הבדל בין ARR להכנסה חשבונאית?

	ARR	הכנסה חשבונאית (GAAP)
מטרה	מדד חזוי לניהול עסקי וערך עתידי	מדד כספי מחייב לצורכי דוחות כספיים רשמיים לרשויות השונות
חישוב מבוסס על –	חוזים שנתיים/חודשיים עתידיים	רישום הכנסה לפי זמן אספקת השירות בד”כ על פי חשבוניות/סליקות בפועל
הכנסה כוללת	רק הכנסות חוזרות	כולל גם שירותים חד פעמיים, הוצאות מימון, מבצעים ועוד
דינמיקה	מראה מגמה של צמיחה או דעיכה	משקף את העבר בפועל, משקף הכנסה לצרכי מס/דיווח
משמש ל…	גיוסים, ניהול, תכנון אסטרטגי	דיווח לרשויות, ביקורת, מאזן ורווח/הפסד

מתי יש פער מסוכן בין ARR להכנסה בפועל?

כשיש הרבה לקוחות שמשלמים מראש ואז נוטשים.
כשיש לקוחות שלא משלמים בפועל (אך נשארים רשומים כמנויים).
כשמנפחים ARR דרך הנחות או מבצעים עם חידוש אוטומטי שלא מתממש בפועל.

במקרים כאלו, חשוב “לנקות” את ARR ולוודא שהוא משקף ערך ריאלי, לא פוטנציאלי בלבד.
לכן, חברות מנוסות מוסיפות שקיפות – כמו Churn Rate, Net Revenue Retention, ו-ARR Expansion כדי להציג תמונה מלאה.

לסיכום – ARR הוא לא רק מספר

ARR הוא מצפן:

הוא עוזר להבין את חוזק הבסיס הכלכלי של החברה.
הוא מאפשר לנהל את הצוותים קדימה.
והוא מספר למשקיעים סיפור ברור על יציבות וצמיחה.

אבל – צריך לדעת לנהל אותו בזהירות: להבין מה הוא כולל, איך הוא מחושב, ואיך הוא משתלב עם יתר המדדים.

המשפט הידוע בתחום:

“Revenue is vanity, ARR is sanity, cash is reality.”

אם תדעו לנהל נכון את שלושת אלה – אתם בדרך הנכונה לבנות חברת SaaS בריאה, צפויה – ומושכת השקעות

הנהלת חשבונות מותאמת לחברות SaaS

Zohar — Fri, 20 Jun 2025 15:45:02 +0000

הנהלת חשבונות מותאמת לחברות SaaS

חברות SaaS (תוכנה כשירות) פועלות במודל עסקי ייחודי המבוסס על מנויים חודשיים או שנתיים, דבר המצריך מערכת חשבונאית שונה מזו של חברות מסורתיות. הנהלת חשבונות לחברות SaaS נועדה לתת מענה הן לדרישות החוק בישראל והן לתקני הדיווח הבינלאומיים (כגון IFRS 15 ו-ASC 606), ומחייבת התמחות מיוחדת בהתמודדות עם הכנסות חוזרות, דחיית הכנסות, ותמחור משתנה.

לדוגמא חברת SaaS בתחום הסייבר מכרה רישיון שנתי לחברה אמריקאית בסכום של 20,000 דולר לשנה. ההסכם נחתם בחודש נובמבר לתקופה נובמבר – אורטובר בשנה העוקבת (12 חודשים). עולה השאלה כיתד יש להתייחס להכנסה זאת. האם זאת הכנסה שוטפת כיצד יש להכיר בה מבחינה חשבונאית ואף מבחינה ניהולית, האם הסכם זה מצטרף לחישוב ה -ARR של החברה ואם כן באיזה סכום. האם בהכנסה יש מרכיבים נוספים כגון שירות ואחראיות וכו’. אלו שאלות שבעבר חברות מסורתיות פחות התעסקו איתן, ובחשבונאות SAAS יש להם חשיבות קריטית.

אתגרים חשבונאיים בחברות SaaS

הכרה בהכנסה:
- על פי IFRS 15 והמקבילה האמריקאית ASC 606, יש להכיר בהכנסות לאורך תקופת השירות – ולא במועד התשלום. כך שתשלום של חוזה שרות שנתי שנחתם בדומה לדוגמא למעלה יפרס 1/12 לכל חודש שרות
- לדוגמה: אם לקוח משלם לשנה מראש, יש להכיר בהכנסה מדי חודש, בהתאם לתקופת השירות שסופקה בפועל, ואם הוא משלם כל רבעון התוצאה החשבונאית תהיה זהה
מדדים פיננסיים ייחודיים:
- חברות SaaS נמדדות לפי MRR (הכנסה חודשית חוזרת), ARR, CAC (עלות גיוס לקוח), LTV (שווי חיי לקוח) ועוד.
- המערכת החשבונאית חייבת לאפשר מדידה מדויקת של מדדים אלו לצורך דיווח למשקיעים, דירקטוריון וגיוס הון.

בדוגמא לעיל בדוחות הניהולים של החברה ברגע שנחתם ההסכם אנו נוסיף את מלוא ההסכם לחישוב ה -ARR (ו – 1/12 ל MRR של החברה) כך שמלוא ההסכם בסך של 20 אלף דולר יתווסף לחישוב כבר בחודש נובמבר.

שינויים במנויים והחזרות:
- לקוחות יכולים לשדרג, להוריד או לבטל מנוי – וצריך לעקוב אחרי שינויים אלו גם מבחינת דיווח פיננסי וגם מבחינת מס.
תאימות לתקנות בישראל:
- החוק הישראלי דורש תיעוד חשבונאי תקף (חשבוניות מס, קבלות, דיווחים למע”מ ומס הכנסה).
- כל מערכת הנה”ח לחברת SaaS צריכה לתמוך בדיווחים מקוונים (כגון מערכת שע”מ, דיווח למוסד לביטוח לאומי וכדומה).

פתרונות מומלצים להנהלת חשבונות מותאמת SaaS

מערכות ERP בענן – כמו NetSuite, Priority או Zoho Books – מאפשרות מעקב אחר מנויים, תזרים מזומנים, ודיווח לפי תקן.
שירותי הנה”ח ייעודיים – שימוש במשרד הנהלת חשבונות המתמחה בחברות SaaS, שמכיר את דרישות החוק והמשקיעים.
שילוב BI ודוחות דינמיים – הצגת KPIs ומעקב בזמן אמת אחרי תזרים, רווחיות לקוח, churn וכו’.

שילוב בין חוק ישראלי לתקן בינלאומי

חברות טכנולוגיה הפועלות מישראל אך מוכרות לשווקים בינלאומיים נדרשות לשלב:

דיווח מקומי לפי פקודת מס הכנסה, תקנות מע”מ, וחוקי ניירות ערך.
דיווח גלובלי לפי IFRS או US GAAP – תלוי בסוג המשקיעים או מיקום חברת האם.

המערכת החשבונאית חייבת להיות בנויה כך שתיתן מענה כפול – גם לרגולציה המקומית וגם לצרכים הבינלאומיים.

לסיכום

הנהלת חשבונות מותאמת SaaS היא קריטית להצלחתן של חברות תוכנה. שילוב נכון בין כלים טכנולוגיים, ידע רגולטורי וניסיון בהכרת ההכנסות וההוצאות במודל מנוי – הוא שמאפשר לחברה לצמוח, לגייס, ולעבור ביקורת בצורה חלקה.

בחירה במשרד חשבונאות שמכיר את עולמות ה-SaaS, החוק בישראל והתקינה הבינלאומית – היא לא מותרות, אלא הכרח.

השוואה בין גיוס CFO וירטואלי בחלקיות משרה לבין CFO פנימי

Zohar — Fri, 20 Jun 2025 15:06:54 +0000

השוואה בין גיוס CFO וירטואלי בחלקיות משרה לבין CFO פנימי

גיוס מנהל כספים (CFO) הוא שלב משמעותי בהתפתחות של כל סטארטאפ או חברה טכנולוגית. השאלה האם לגייס CFO פנימי במשרה מלאה או לבחור בפתרון של CFO וירטואלי (Virtual CFO) בחלקיות משרה, היא שאלה אסטרטגית המשפיעה הן על התזרים והן על התנהלות החברה. הנה השוואה מקיפה בין שתי האופציות:

1. עלות

CFO פנימי: עלות שכר גבוהה (30,000–70,000 ש”ח לחודש ויותר), כולל עלויות נלוות כמו אופציות, בונוסים, תנאים סוציאליים, רכב ועוד. מתאים בעיקר לחברות גדולות SMB וחברות עם פעילות פניססית משמעותית
CFO וירטואלי: עלות מותאמת לצרכים – תשלום לפי שעות או תמחור חודשי קבוע נמוך משמעותית. מאפשר ניהול מקצועי גם לחברות שטרם הגיעו ליכולת תקציבית גבוהה. אופציה זאת מתאימה בעיקר לחברות קטנות בינוניות המגיעות לשלב שבו ההתעסקות של מנהלי החברה בנתונים פיננסים ודוחות, הינו בשלב המחייב רואה חשבון מקצועי בחלקיות משרה.

2. זמינות וגמישות

פנימי: זמינות מלאה, נוכחות שוטפת בארגון, שליטה גבוהה בפרטים היומיומיים.
וירטואלי: זמינות לפי צורך, גמישות בהיקף העבודה והתאמה לתקופות של גיוס או ביקורת. מתאים במיוחד לחברות בתחילת הדרך או בשלבי צמיחה.

3. ניסיון וחשיפה

פנימי: בדרך כלל מתמקד בעבודה עם חברה אחת – עומק, אך פחות רוחב.
וירטואלי: מגיע עם ניסיון ממגוון חברות, כולל סטארטאפים בשלבים שונים. מביא ידע עדכני, פתרונות מגוונים, ולעיתים גם קשרים למשקיעים ויועצים חיצוניים.

מניסיון רב שנים בעולמות ניהול כספים, לניסיון יש חשיבות קריטית להצלחה בתפקיד. ישנם חברות שבהם הצורך הינו בעיקר דוחות למשקיעים והכנה לביקורת, כאשר משרה זאת יכולה להתאים גם לרואה חשבון עפ 3-5 שנות ניסיון.

אולם בחברות בוגרות יותר או חברות טכנולוגיה שבהן יש סוגיות מס מורכבות יותר כגון פעילות בינלאומית כולל סוגיות מיסוי בארה”ב ובאירופה, יש חשיבות לראיה רחבה וניסיון רב שנים, מה שרואה חשבון צעיר לא יכול לספק. וזה יתרון משמעותי כאשר מגיע CFO למספר שעות חודשיות לחברה ותורם מניסיונו.

4. קצב תגובה

פנימי: מהיר מאוד, מתאים למצבי חירום, יכולת תגובה מיידית.
וירטואלי: לרוב מהיר, אך תלוי בהיקף ההתקשרות ובאופי ההסכם.

אתן דוגמא מניסיוני שתמחיש את ההבדל – כרואה חשבון פנימי בחברה אתה כל היום יושב על מערכות החברה, מטפל בסוגיות שצצות ומגיב בצורה מיידית. כיום כCFO חיצוני מהירות התגובה הינה מהירה, אולם בעיות הסובלות דיחוי לעיתים נידחות שכן CFO חיצוני מספק מספר שעות ידועות מראש בחברה.

5. תחומי אחריות

פנימי: שותף אסטרטגי להנהלה, אחראי על תכנון פיננסי, ניהול כספים, תמחור, משכורות, תקציבים, קשרי בנקים ומשקיעים. כאשר זה תלוי בניסיון של הרואה חשבון. רואה חשבון מתחיל יתרון מעט בסוגיות אסטרטגיות כאשר CFO חיצוני מנוסה יתרום יותר
וירטואלי: שותף אסטרטגי, בעל ניסיון רב, תרומה משמעותית להנהלה.

6. חיבור לארגון

פנימי: נוכח תרבותית, חלק מה-DNA של החברה, מעורב בקבלת החלטות רוחביות.
וירטואלי: פחות מחובר לארגון ברמה התרבותית, אך מביא זווית חיצונית שלא תלויה בפוליטיקה ארגונית.

מתי כדאי לבחור CFO וירטואלי?

החברה בשלב Early Stage לאחר גיוס Seed או Round A
תקציב מוגבל אך יש צורך בידע אסטרטגי פיננסי
אין צורך יומיומי בשירותי CFO
נדרש ליווי בתקופה קצרה (גיוס הון, מכירה, ביקורת)

מתי נכון לגייס CFO פנימי?

החברה מגלגלת הכנסות משמעותיות
נדרשת מעורבות פיננסית יומיומית
יש צוות כספים שדורש ניהול והובלה
החברה נכנסת לתהליך הנפקה או רכישה

לסיכום, הבחירה בין CFO וירטואלי לפנימי תלויה במאפייני החברה, שלב ההתפתחות שלה והמשאבים העומדים לרשותה. פעמים רבות הבחירה הנכונה היא להתחיל עם CFO וירטואלי – ולבצע מעבר ל-CFO פנימי בשלבים מתקדמים יותר.

נותן שירותים וקיבלת אופציות? אל תשכח את רשות המסים

Zohar — Thu, 01 May 2025 07:55:57 +0000

אופציות לנותן שרותים

כשאנחנו חושבים על עסקה של מתן שירותים – לדוגמה, עורך דין שנותן ייעוץ משפטי – רובנו מדמיינים תשלום רגיל בכסף. אבל בעולם העסקי, לא תמיד משלמים רק בכסף. לפעמים הלקוח נותן בתמורה גם אופציות – כלומר, הזכות לקנות מניות של החברה במחיר מסוים בעתיד. החוק מתייחס באופן שונה בין מענק אופציות לעובד ומתן אופציות לנותן שרותים כגון יועץ עורך דין או Advisory Board, בעוד המדינה רוצה לעודד נאמנות ויציבות שלעובד בחברה, ולכן ניתנו הקלות בחישוב המס (מסלול הוני של 25%) לעומת הענקה לנותן שרותים שהחוק מתייחס כאל עסקה עסקית רגילה.

החלטת מיסוי 2/11 של רשות המסים בישראל עוסקת בדיוק במקרה כזה: מה הדין מבחינת מע”מ כשנותנים שירות ומקבלים בתמורה גם אופציות, ולא רק כסף.

המקרה שנבחן

ניקח מקרה אמיתי שהובא בפני רשות המסים:

עורך דין מעניק שירותים משפטיים לחברה.
הוא מקבל תשלום כספי רגיל – או לפי שעות עבודה או ריטיינר חודשי.
בנוסף, החברה נותנת לו אופציות לרכישת מניות שלה. חשוב לציין שהחברה היא פרטית (לא נסחרת בבורסה).

עורך הדין רצה לוודא שהוא מדווח נכון לרשויות המע”מ: האם הוא צריך לשלם מע”מ רק על הכסף שקיבל? או גם על שווי האופציות שקיבל?

אז מה רשות המסים קבעה?

בהחלטת המיסוי נאמר בפירוש:

אם נותנים שירות ומקבלים בתמורה גם כסף וגם אופציות – חייבים לחשב מע”מ על שניהם.

כלומר:

שווי העסקה לצורכי מע”מ כולל גם את הערך של האופציות בזמן שהן התקבלו.
זה לא משנה אם בעתיד האופציות יהיו שוות יותר או פחות – מה שקובע הוא השווי במועד קבלתן.
לא צריך (ולא מותר) להוציא חשבונית זיכוי אם האופציות ירדו בערכן, ולא צריך להוסיף חשבונית אם הן עלו.

דוגמה פשוטה:

נניח שעו”ד נתן שירות לחברה סטארט-אפ, ובתמורה קיבל:

10,000 ₪ במזומן
ו-100 אופציות למניות של החברה, שכל אחת מהן שווה באותו זמן 50 ₪. כלומר, סך שווי האופציות הוא 5,000 ₪.

אז מבחינת מע”מ:

מחיר העסקה הוא 10,000 + 5,000 = 15,000 ₪
העו”ד צריך לחשב ולשלם מע”מ על כל הסכום הזה – גם על הכסף שקיבל בפועל וגם על האופציות (לפי שווי שוק במועד קבלתן). אז כיצד בפועל עושים זאת? אני מייעץ בדרך כלל להפריד את התקבול לשתי חשבוניות נפרדות:
1. חשבונית בגין המזומן על סך של 10,000 +18% מע”מ סה”כ 11,800 ש”ח
2. חשבונית נפרדת בגין תקבול האופציות בסך של 5000 + 18% מע”מ סה”כ 5,900 ש”ח כאשר החברה ששכרה את השרותים תשלם את המע”מ בלבד בסך של 900 ש”ח (וכמובן היא מזדכה על המע”מ הזה), כאשר ה-5,000 משולמות בשווי כסף -100 אופציות של החברה. יש לשים לב כי החשבונית נשארת פתוחה בהנהלת חשבונות שכן אים תנועה נגדית בבנק שסוגרת אותה, יש צורך לסגור חשבונית זאת כנגד רישום של נכס שהתקבל – אופציות או מניות.

למה זה חשוב?

המשמעות של ההחלטה הזו חשובה מאוד בעיקר לעסקים שנותנים שירותים לסטארטאפים:

סטארטאפים לפעמים מציעים אופציות במקום תשלום גבוה, בגלל מחסור במזומנים.
נותן השירות עלול לחשוב שאין בעיה – הוא לא קיבל כסף, אז אין לו על מה לשלם מע”מ.
אבל לפי החלטת רשות המסים – גם אם קיבלת משהו לא בכסף, אתה צריך לשלם עליו מע”מ, לפי שוויו, ולפי הדוגמא למעלה, יש צורך להעביר את המע”מ לרשות המיסים בדוח מע”מ התקופתי.

שאלות נפוצות

מה אם בעתיד האופציות יתבררו כחסרות ערך?
לא משנה. מה שחשוב הוא מה היה השווי שלהן כשקיבלת אותן. גם אם בעוד שנה הן יהיו שוות אפס – זה לא משפיע על חישוב המע”מ.

ואם שווי האופציות יעלה מאוד?
גם אז, אתה לא צריך לשלם מע”מ נוסף. אתה משלם לפי השווי במועד קבלת האופציות, לא לפי מה שיקרה בעתיד.

מה אם אין דרך לדעת בדיוק כמה האופציות שוות?
במקרים כאלה צריך לעשות הערכת שווי (valuation) מקצועית כדי להוכיח לרשויות מהו הערך ביום קבלתן.

לסיכום

אם אתה עצמאי או נותן שירותים לחברות, במיוחד סטארטאפים, חשוב לדעת:
גם אם לא קיבלת את כל שכרך בכסף – אלא גם באופציות, מוצרים, או כל תמורה אחרת – מבחינת מע”מ אתה עדיין חייב לחשב את השווי הכולל ולשלם בהתאם.

רוצה לוודא שאתה מדווח נכון? התייעץ עם רואה חשבון או יועץ מס שמתמחה בתחום. טעויות בדיווח עלולות לעלות ביוקר.

מע”מ אירופאי – מאמר המשך

Zohar — Thu, 24 Apr 2025 12:35:16 +0000

מע”מ באירופה – מנגנון Reverse Charge והשלכותיו

במאמר נדון בהשלכות המע”מ האירופאי ומנגנון ה-Reverse Charge מומלץ לקרוא את המאמר הקודם בנושא מע”מ אירופאי. האיחוד האירופי מונה כיום 27 מדינות חברות, הפועלות תחת מערך חקיקה אחיד בתחומים רבים, וביניהם – מס ערך מוסף (מע”מ). עקרונות המע”מ באיחוד מעוגנים בדירקטיבה השישית, שנכנסה לתוקפה בשנת 2007, ומאז מהווה את הבסיס האחיד למדיניות המע”מ של המדינות החברות.

הדירקטיבה קובעת כי שיעורי המע”מ בכל מדינה חייבים להיות בטווח של 15% עד 27%, תוך שמירה על מרחב פעולה מסוים לכל מדינה לקבוע את השיעור הספציפי שלה. בנוסף, הדירקטיבה מתייחסת באופן ישיר לעסקאות חוצות גבולות בין עוסקים הרשומים במדינות שונות בתוך האיחוד.

מנגנון Reverse Charge – העיקרון והיישום

כאשר מתבצעת עסקה בין שני עוסקים הרשומים במדינות שונות באיחוד, מופעל לעיתים מנגנון ה-Reverse Charge. מטרת מנגנון זה היא למנוע את הצורך של הספק הזר להירשם ברשויות המע”מ של מדינת הלקוח, וכך לצמצם בירוקרטיה ולייעל את תהליך הדיווח.

במנגנון זה, האחריות לתשלום המע”מ עוברת מהספק אל הלקוח. הספק מוציא חשבונית ללא מע”מ, והלקוח, במדינתו, מדווח לרשויות על העסקה – גם כעסקת חיוב (מע”מ עסקאות) וגם כעסקת זיכוי (מע”מ תשומות) – מה שמביא את תוצאת המע”מ ל-אפס (Zero Rated).

עם זאת, החובה לדווח נותרת, ולכן המנגנון משפיע על רמת הדיווח ולא על התזרים בפועל.

תנאים להפעלת מנגנון Reverse Charge

שני הצדדים לעסקה חייבים להיות עוסקים רשומים למע”מ במדינות האיחוד.
על שני הצדדים להיות בעלי מספר VAT אירופאי תקף (EU VAT Number).
על הספק לבדוק את תקפות מספר ה-VAT של הלקוח באמצעות אתר ה-VIES של האיחוד האירופי.
יש לכלול בחשבונית את ציון המנגנון, ולעיתים גם את הסעיף החוקי שעל פיו המנגנון חל (בהתאם למדינה).

דוגמאות ליישום Reverse Charge

דוגמה 1:
חברה גרמנית שוכרת שירותי עיצוב אתרים מחברה צרפתית. שתי החברות רשומות ל-EU VAT. החשבונית תונפק ללא מע”מ, והחברה הגרמנית תדווח על המע”מ בעצמה במדינתה.
דוגמה 2:
חברה צרפתית רוכשת סחורה מחברה בלגית. שתי החברות רשומות ל-EU VAT. הספק הבלגי ינפיק חשבונית ללא מע”מ, והחברה הצרפתית תדווח על העסקה.

דוגמה למקרה בו המנגנון לא חל

חברה גרמנית רוכשת שירותים מחברה צרפתית, אך החברה הגרמנית אינה רשומה ל-EU VAT. במקרה זה, החברה הצרפתית חייבת להוציא חשבונית רגילה עם מע”מ צרפתי מלא, והלקוח משלם את המע”מ כחלק מהחשבונית.

כיצד מתבצע הדיווח בפועל?

הספק:
מנפיק חשבונית ללא מע”מ, ומוודא כי מספר ה-VAT של הלקוח תקף. חובה לציין על גבי החשבונית את הביטוי “Reverse Charge” ולעיתים את הסעיף החוקי הרלוונטי.
הלקוח:
מדווח בדו”ח המע”מ את סכום העסקה:
- כעסקת רכישה – ומוסיף את שיעור המע”מ במדינתו (למשל 19% בגרמניה).
- כמע”מ תשומות – מנכה את אותו הסכום.
  התוצאה: אין תשלום בפועל, אך יש חובת רישום.

מקרים מיוחדים: מוסדות כספיים והגבלות בקיזוז תשומות

במקרים של מוסדות פיננסיים (כגון חברות אשראי, חברות תשלומים, בנקים), כאשר הם מקבלים שירותים ממדינה אחרת והמנגנון חל, ייתכן מצב שבו הם חייבים לשלם את המע”מ במסגרת ה-Reverse Charge, אך לא יכולים לקזז את מלוא המע”מ בשל מגבלות הקיזוז (לפי יחס מחזור העסקאות הממוסות והפטורות שלהם).

לכן, עבור גופים כאלה, המנגנון עשוי לגרור עלות מס אמיתית ולא רק חובת דיווח.

Reverse Charge מול עסקאות מחוץ לאיחוד האירופי

חשוב להדגיש כי מנגנון ה-Reverse Charge חל אך ורק על עסקאות בתוך האיחוד. כאשר חברה ישראלית, לדוגמה, מספקת שירותים לחברה קפריסאית, העסקה אינה נחשבת לעסקה פנים-איחודית, אלא ייצוא שירותים. החברה הישראלית תחייב במע”מ בשיעור 0%, והחברה הקפריסאית תקבל את החשבונית ללא צורך במנגנון Reverse Charge.

סיכום

מנגנון Reverse Charge נועד לייעל את פעילות המס בין מדינות האיחוד האירופי, לצמצם בירוקרטיה ולהפוך את הדיווח לפשוט יותר עבור ספקים ולקוחות החוצים גבולות. חשוב להכיר את הכללים ולהחיל אותם נכון, שכן טעויות בדיווח עשויות להוביל לקנסות או חיובים לא צפויים. כל עוסק הפועל באיחוד, ובעיקר חברות טכנולוגיה ושירותים, חייב להבין היטב את ההבדל בין עסקאות בהן המנגנון חל לבין עסקאות החייבות במע”מ רגיל.

הנהלת חשבונות ב-NETSUITE – כדאי לדעת

Zohar — Sun, 20 Apr 2025 17:14:23 +0000

הנהלת חשבונות ב-NETSUITE – כדאי לדעת

כאשר סטארטאפים וחברות טכנולוגיה צומחות, הצורך במערכת ניהול פיננסית חזקה ומודולרית הולך ונהיה קריטי. אחת מהמערכות הבולטות בעולם היא NetSuite של Oracle – פלטפורמה שמספקת פתרון ERP מבוסס-ענן, ומתמקדת בין היתר בהנהלת חשבונות, ניהול מלאי, CRM ודוחות פיננסיים בזמן אמת.

אז למה לבחור ב-NetSuite?

מערכת ענן מלאה – אין צורך בתחזוקה מקומית או שרתים, הכל מתבצע דרך הדפדפן, כמו כן ניתן להתחבר מכל מקום למערכת אף ממובייל.
מתאימה לצמיחה – מסטארטאפ קטן ועד תאגיד בינלאומי, NetSuite מותאמת להתפתחות העסק. זה טוב ונכון לא רק כסיסמא, אך יש לזה מחיר אותו נפרט בחסרונות המערכת.
דוחות מותאמים אישית בזמן אמת – בקרה שוטפת על תזרים, הכנסות והוצאות, אפשרות לדוחות מותאמים ועוד.
התאמה לחברות בינלאומיות – תמיכה במטבעות שונים, רגולציות מס מגוונות ומערכות מדווחות לפי מדינות, כך שאם החברה בשלב הצמחיה (Growth) המערכת מותאמת לישראל אירופה ארה”ב ועוד מדינות.
ממשק עם מערכות נוספות – ניתן לחבר את NetSuite לפלטפורמות מכירה, מערכות BI, מערכות שכר ועוד.

מה חשוב לדעת כשעובדים עם הנהח”ש ב-NetSuite?

קיימת עקומת למידה – לא מדובר במערכת פשוטה כמו חשבשבת או ריווחית. דרוש ידע בהגדרות, התאמות והבנת מבנה המערכת.
חשיבות לבחירת שותף יישום נכון – ההצלחה של ההטמעה תלויה רבות בצוות שמלווה את התהליך, וזה כולל איפיון של המערכת והבנה אלו מודולים הכרחיים לתפעול שוטף.
תכנון מראש – חשוב להגדיר מראש אילו דוחות רוצים להפיק, אילו תהליכים צריכים אוטומציה ואילו הרשאות דרושות לעובדים, זאת מערכת מאוד כבדה שמצריכה תכנון בכל שלב, כך שמי שמתכנן לעבוד בפורמט של “Plain Vanilla” זה פחות מתאים.
שלב העלייה לאוויר הינו ארוך מהרגיל, אם סטארטאפ יכול להטמיע מערכת כדוגמת חשבשבת או פריורטי תוך מספר ימים, הרי שב – NETSUITE מדובר בתהליך ממוצע של 1-3 חודשים.

ומה החסרונות? דברים שחשוב לקחת בחשבון

למרות ש-NetSuite היא מערכת מתקדמת ואידיאלית לחברות בצמיחה, קיימים גם אתגרים וחסרונות שכדאי להכיר מראש:

עלות גבוהה יחסית -NetSuite היא מערכת פרימיום – הרישוי, ההתאמות האישיות, והתחזוקה השוטפת יכולים להגיע לסכומים משמעותיים. לחברות צעירות או כאלו בשלב מוקדם, זה עשוי להיות חסם.

הטמעה מורכבת וארוכה – ההטמעה של NetSuite דורשת תכנון מוקדם, משאבים פנימיים, ולעיתים חודשים של עבודה. בחירה לא נכונה של צוות היישום עלולה לגרום לעיכובים או התאמות לא נכונות.

ממשק משתמש פחות אינטואיטיבי – בעוד שהמערכת עשירה באפשרויות, חלק מהמשתמשים מדווחים על ממשק לא ידידותי שמצריך הכשרה ואימון, במיוחד עבור מי שלא מגיע מרקע חשבונאי.

גמישות יתר – עלולה לבלבל – אפשרויות ההתאמה הרבות הן יתרון, אך הן עלולות גם להפוך את המערכת למורכבת מדי – במיוחד אם מנסים לבנות תהליכים מורכבים מדי כבר מהשלב הראשון.

איך אנחנו ב-AccountX יכולים לעזור?

ב-AccountX אנחנו מלווים חברות טכנולוגיה בתהליכי הטמעה, בדיקות והתאמה של NetSuite לצרכים החשבונאיים והפיננסיים שלהן. בזכות הניסיון שלנו בהנהלת חשבונות לחברות סטארטאפ, SaaS, מדיקל, ואחרות – אנחנו יודעים אילו מודולים באמת חשובים, ואיך להתאים את המערכת לתהליך צמיחה מהיר.

יש לכם חברה אמריקאית? הנה מה שחשוב לדעת על הדרישות החשבונאיות בארה”ב

Zohar — Mon, 14 Apr 2025 12:19:51 +0000

יש לכם חברה אמריקאית? הנה מה שחשוב לדעת על הדרישות החשבונאיות בארה”ב

בשנים האחרונות יותר ויותר חברות ישראליות, ובעיקר סטארטאפים, מקימים חברות בת או חברות אם בארה”ב – לרוב מדלאוור, קליפורניה או ניו יורק. אך לצד ההזדמנויות העסקיות הרבות שמציע השוק האמריקאי, יש להבין שגם הדרישות הרגולטוריות, ובמיוחד בתחום החשבונאות והדיווח הפיננסי, שונות ולעיתים מורכבות בהרבה מהנהוג בישראל.

במאמר הזה נסקור את עיקרי הדרישות החשבונאיות בארה”ב שחשוב שתכירו, במיוחד אם אתם בעלי חברה אמריקאית, מנכ”לים, סמנכ”לי כספים או יזמים המנהלים פעילות חוצת יבשות.

1. מיסוי דו-שלבי: חברה אמריקאית לא שווה ל-LLC

אחד ההבדלים המרכזיים בין התאגדות בארה”ב לבין ישראל הוא במבנה המיסוי. חברה מסוג C-Corporation (הנפוץ ביותר בסטארטאפים) כפופה למיסוי פדרלי (Federal Tax) ולעיתים גם למיסוי מדינתי (State Tax). בנוסף, אם יש חלוקת דיבידנד – מדובר במס כפול בדומה לשיטה הנהוגה בישראל, גם ברמת החברה וגם ברמת בעלי המניות.

לצורך כך נדרשת הנהלת חשבונות מסודרת ומתועדת היטב שתאפשר דיווח מדויק ושקוף לרשות המיסים האמריקאית (IRS) ולמדינה שבה התאגדה החברה.

2. חשבונאות אמריקאית מבוססת על US GAAP

בישראל מרבית החברות הקטנות עובדות לפי עקרונות החשבונאות הישראליים או לפי IFRS. בארה”ב הדרישה לחברות היא לעבוד לפי כללי US GAAP – שהם מערכת כללים חשבונאיים שונה ומפורטת, במיוחד כשמדובר בהכרה בהכנסות, טיפול בהתחייבויות עתידיות, מניות לעובדים ועוד.

אם החברה שואפת לגייס כסף ממשקיעים אמריקאים, לעבוד מול מוסדות פיננסיים או להיערך להנפקה – העבודה לפי US GAAP היא חיונית.

3. דוחות מס שנתיים – Form 1120

חברה אמריקאית חייבת להגיש דוח מס שנתי לרשות המסים הפדרלית (IRS). לרוב מדובר על טופס Form 1120 (לחברות מסוג C-Corp) שמרכז את כלל ההכנסות, ההוצאות, חישוב הרווח, המיסים ועוד.

הגשת הדוח נעשית עד ה-15 באפריל (או עד ה-15 באוקטובר אם הוגשה בקשת דחייה), וחובה לצרף אליו הנהלת חשבונות שנתית, מאוזנת ועדכנית, לעיתים יזמים מתעלמים מדרישה זו, שכן הם שמעו היכן שהוא שאין חובת ניהול ספרים בארה”ב. אולם אנחנו ב AccountX נתקלים בחברות שלא ניהול הנהח”ש ונדרשים על ידי רואה חשבון האמריקאי לשלוח מאזן בוחן (Trial Balance) אולם הם לא שמרו תיעודים, והכנה רטרואקטיבית של המאזן אורכת זמן רב יותר ועולה אף יותר.

4. דוחות תקופתיים ומעקב פיננסי חודשי

מעבר לדוחות השנתיים, נהוג להפיק דוחות חודשייים (או רבעוניים) לצורך בקרה שוטפת. משקיעים, דירקטוריון, בנקים ומוסדות פיננסיים דורשים לראות את מצב החברה, להבין את ה-Burn Rate, תזרים המזומנים, הכנסות והתחייבויות.

דוחות אלה לא נדרשים תמיד על פי חוק, אך הם הכרחיים לניהול תקין של החברה. כמו כן, עבור חברות עם פעילות מסחרית – נדרשת גם הפקת חשבוניות, תיעוד הכנסות והוצאות, ומעקב אחרי לקוחות וספקים.

5. ניהול שכר בארה”ב – Payroll

שכירת עובדים בארה”ב מחייבת פתיחת תיקי מס (כמו EIN), רישום במדינה הרלוונטית, תשלום מיסי שכר, ביטוחים סוציאליים, ועמידה בחוקי העבודה האמריקאיים. המשמעות היא שיש צורך בשירות Payroll מקצועי – בין אם דרך מערכת אוטומטית ובין אם באמצעות משרד שמספק את השירות כגון לשכות שרות Paychex.

טעויות בתחום זה עלולות לעלות ביוקר – לרבות קנסות, תביעות, או נזק תדמיתי מול עובדים אמריקאים.

6. Sales Tax – מע”מ אמריקאי

בניגוד לישראל, בארה”ב אין מע”מ אלא Sales Tax (מומלץ לקרוא את מאמרנו בנושא מס מכירה) שמחושב ברמת המדינה ולעיתים גם ברמת העיר. חברות המוכרות מוצרים או שירותים פיזיים או דיגיטליים חייבות לבדוק האם הן נדרשות לגבות Sales Tax, ואם כן – לדווח ולשלם את המס בהתאם לכללי אותה מדינה.

הנושא הפך למורכב במיוחד מאז פסיקת South Dakota v. Wayfair, שבה הוחלט שגם חברות ללא נוכחות פיזית במדינה עשויות להידרש לגבות Sales Tax.

7. שירות הנהלת חשבונות חוצה גבולות

כדי לנהל חברה אמריקאית בצורה תקינה, כדאי להיעזר בגורם מקצועי שמבין גם את הדרישות האמריקאיות וגם את הצרכים של החברה הישראלית – במיוחד כשמדובר בפעילות דו-לאומית. שירותי הנהלת חשבונות שמותאמים לחברות עם ניהול ישראלי ופעילות בארה”ב כוללים:

התאמה בין חוקי המס של שתי המדינות
תיאום בין חשבונאות לפי IFRS לבין US GAAP
טיפול בדוחות מס אמריקאיים (Federal + State)
עבודה עם רואי חשבון אמריקאים
דיווחים למשקיעים

לסיכום:

הקמה או ניהול של חברה בארה”ב דורשים הבנה עמוקה של הכללים החשבונאיים, החוקים המקומיים, ומערכת המיסוי המורכבת. טעויות קטנות עלולות להוביל לקנסות, עיכובים בגיוסים או פגיעה באמינות החברה מול שותפים עסקיים.

אנחנו ב-AccountX מלווים עשרות חברות ישראליות עם פעילות בארה”ב – משלב ההתאגדות ועד הניהול השוטף. אנחנו מציעים שירותי הנהלת חשבונות מותאמים לחברות אמריקאיות, עם ניסיון רב והיכרות מעמיקה עם הדרישות בארה”ב. אם יש לכם חברה אמריקאית – נשמח לעזור לכם לישון בשקט

שיטות רווחיות (Transactional Profit Methods) במחירי העברה

Zohar — Sun, 13 Apr 2025 17:56:14 +0000

שיטות רווחיות (Transactional Profit Methods) במחירי העברה

מחירי העברה (Transfer Pricing) הם מחירים הנקבעים לעסקאות בין צדדים קשורים, בדרך כלל בין ישויות שונות בתוך תאגיד רב-לאומי. קביעת מחירים אלו מחייבת התאמה לעיקרון “מחיר השוק” (Arm’s Length Principle), כלומר – יש לקבוע את המחירים כאילו מדובר בעסקאות בין צדדים בלתי תלויים. אחת הדרכים להשיג התאמה זו היא באמצעות שיטות רווחיות, שהן קבוצת שיטות להערכת מחירי העברה על בסיס רווחיות כוללת.

שיטות רווחיות משמשות כאשר אין נתונים מספקים או מידע נגיש על עסקאות דומות בין צדדים בלתי קשורים , והן מאפשרות ניתוח של רווחיות צד אחד לעסקה או לפעילות, תוך השוואה לחברות דומות בשוק.

הסוגים המרכזיים של שיטות רווחיות

ישנן שתי שיטות עיקריות בקטגוריה זו:

שיטת שולי הרווח התפעולי נטו (Transactional Net Margin Method – TNMM)
שיטת פיצול הרווחים (Profit Split Method – PSM)

1. שיטת שולי הרווח התפעולי נטו – TNMM

שיטה זו בודקת את שיעור הרווחיות של אחד מהצדדים לעסקה (בדרך כלל הצד הפחות מורכב, אשר נושא בסיכון תפעולי נמוך), באמצעות מדדים כמו:

שיעור רווח תפעולי על מחזור הכנסות (Operating Margin),
רווח על עלות (Return on Costs),
רווח על נכסים (Return on Assets).

השוואה נעשית מול חברות דומות בשוק הפועלות בתנאים דומים. לדוגמה, אם חברת בת בישראל מעניקה שירותים תפעוליים לחברת האם בחו”ל, ניתן לבדוק מהו שיעור הרווח המקובל בתחום השירותים הזה בשוק המקומי, ולהשוות לרווח של החברה הבת.

יתרון השיטה הוא בפשטות ובשימוש בה כאשר קשה למצוא עסקאות זהות או דומות. עם זאת, יש צורך בזהירות רבה בבחירת חברות להשוואה, תוך ניתוח של רמת הסיכון, הפונקציות המבוצעות, והנכסים בהם נעשה שימוש.

2. שיטת פיצול הרווחים – PSM

שיטה זו נועדה למקרים שבהם שני הצדדים לעסקה תורמים תרומה מהותית לערך שנוצר – לדוגמה, בפיתוח משותף של נכסים בלתי מוחשיים (IP), או במקרים של אינטגרציה עסקית עמוקה.

השיטה כוללת שני שלבים:

חישוב הרווח הכולל שנוצר במסגרת הפעילות המשותפת.
פיצול הרווח בין הצדדים בהתאם לתרומתם היחסית – לפי ניתוח פונקציונלי, השקעה בנכסים, סיכונים שנלקחו, ופרמטרים נוספים.

ישנן שתי גרסאות עיקריות של השיטה:

Contribution Analysis – פיצול לפי תרומת כל צד ליצירת הרווח.
Residual Analysis – פיצול הרווח לשניים: ראשית תגמול רגיל על פונקציות בסיסיות, ולאחר מכן פיצול של הרווח השיורי על סמך תרומה לנכסים ייחודיים.

שיטה זו מתאימה במיוחד לחברות טכנולוגיה, לחברות תרופות, ולמיזמים הכוללים שיתוף פעולה בפיתוח.

מתי משתמשים בשיטות רווחיות?

שיטות רווחיות לרוב נבחרות כאשר:

לא קיימות עסקאות השוואה ישירות (שיטות מבוססות עסקאות אינן ישימות).
אחד מהצדדים לפעילות נחשב ל”פונקציונלית פשוט” (routine entity).
קיימת אינטגרציה גבוהה בין הישויות הקשורות, או תרומה הדדית לערך הנוצר.

יתרונות וחסרונות

יתרונות:

מאפשרות קביעת מחיר שוק גם כאשר אין עסקאות דומות בנמצא.
שיטת TNMM פשוטה יחסית ליישום.
שיטת PSM מאפשרת התייחסות מורכבת למודלים עסקיים מתקדמים.

חסרונות:

רגישות גבוהה לבחירת מדדי רווחיות ותאימות בין חברות ההשוואה.
שיטות אלה דורשות ניתוח פונקציונלי מדויק, ולעיתים רבות מעורבות של שיקול דעת סובייקטיבי.
פיצול הרווח לפי PSM עלול להיות מורכב ודורש מידע עסקי נרחב ולעיתים רגיש.

סיכום

שיטות רווחיות הן כלי חיוני בארגז הכלים של מחירי העברה, במיוחד בעידן הגלובלי בו חברות פועלות במדינות רבות, מפתחות נכסים יחד, וחולקות סיכונים ורווחים. השימוש בשיטות אלו מחייב הבנה עמוקה של המודל העסקי, הפעילות של כל ישות, והסביבה הכלכלית בה היא פועלת. יישום נכון של שיטות רווחיות תורם לקיום עקרון המחיר הריאלי ומקטין את החשיפה לסיכונים מול רשויות המס.

הקמת סטארטאפ בישראל או בארה”ב – יתרונות וחסרונות

Zohar — Sun, 13 Apr 2025 17:12:02 +0000

הקמת סטארטאפ בישראל או בארה”ב – יתרונות וחסרונות

הקמת סטארטאפ בישראל או בארה”ב – מה עדיף?

עולם הסטארטאפים הפך בשנים האחרונות לדינמי מתמיד, עם הזדמנויות חדשות בכל פינה – אך אחת ההחלטות החשובות והאסטרטגיות ביותר שעומדת בפני יזמים בתחילת הדרך היא:
היכן נכון להקים את החברה – בישראל או בארצות הברית?

כדי לקבל החלטה מושכלת, חשוב להבין את היתרונות והחסרונות של כל אחת מהאפשרויות, גם בהיבטים רגולטוריים ומיסויים וגם בהיבטים של גיוס השקעות, שוק יעד, תדמית ויכולות גידול.

יתרונות הקמת סטארטאפ בישראל

אקוסיסטם טכנולוגי חזק וצפוף
ישראל נחשבת ל-“Startup Nation” ולא במקרה – מדובר באקוסיסטם צפוף מאוד של יזמים, משקיעים, חממות, אקסלרטורים וקרנות הון סיכון. יש גישה נוחה לאנשי מקצוע איכותיים, מנטורים ומשקיעים בשלב מוקדם.
תמריצים ממשלתיים והטבות מס
הרשות לחדשנות בישראל מציעה מגוון מענקים ותוכניות תמיכה לחברות בשלבי פיתוח מוקדמים. בנוסף, קיימות הטבות מס לחברות טכנולוגיה לפי חוק עידוד השקעות הון, לרבות מס חברות מופחת והקלות במס על דיבידנד.
גישה ישירה ונוחה לצוות
יזמים שממוקמים בישראל נהנים מקרבה לצוות הפיתוח, אפשרות לעבודה משותפת בקלות, וחיסכון בעלויות תפעול ביחס לערים מרכזיות בארה”ב.
יכולת קבלת החלטות מהירה וגמישה
העבודה בסביבה קטנה ודינמית מאפשרת גמישות תפעולית וקצב קבלת החלטות מהיר יותר.

חסרונות הקמת סטארטאפ בישראל

שוק מקומי קטן
רוב המיזמים הישראליים מכוונים לשוק הגלובלי – מה שמוביל לצורך להקים פעילות שיווק ומכירות בחו”ל, לעיתים כבר בשלבים מוקדמים.
ריחוק ממשקיעים ולקוחות אמריקאים
יזמים שמחפשים גיוס מקרנות אמריקאיות או לקוחות גדולים בארה”ב, עשויים להיתקל באתגרים הנובעים מפערי שעות, תרבות עסקית שונה, והעדר נוכחות מקומית.

יתרונות הקמת סטארטאפ בארה”ב

נגישות ישירה לשוק הענק ביותר בעולם
חברה אמריקאית נהנית מהתדמית והמעמד של “חברה מקומית” בשוק האמריקאי – יתרון משמעותי במכירה ללקוחות, ביצירת שיתופי פעולה ובכניסה למכרזים ממשלתיים ופרטיים. בנוסף העדפה מובנית של חברות אמריקאיות וקרנות להשקעה בחברה אמריקאית אם מסיבות של תקנון השקעה, או העדפה תרבותית של “עשיית עסקים עם חברות אמריקאיות”.
משיכת משקיעים גדולים
למרות שקרנות רבות משקיעות גם בישראל, יש משקיעים אמריקאים שעדיין מעדיפים להשקיע רק בחברות שמוקמות ונרשמות בארה”ב.
תשתית משפטית ומיסויית שמאפשרת גיוסי הון מורכבים
חברות Delaware C-Corp, למשל, מציעות מבנה שמותאם היטב להנפקות, להקצאות אופציות ולכניסת משקיעים מוסדיים.
גיוס כישרונות גלובליים
בארה”ב קל יותר לגייס צוותים אמריקאים בשיווק, מכירות ו-Product, תחומים שבהם פעמים רבות יש יתרון לניסיון בשוק המקומי. כן אנשי מכירות אמריקאים לרוב יהיה קל יותר במכירה לחברות אמריקאיות ממגוון סיבות החל מזהות תרבותית, שפה ואף חפיפה של שעות פעילות.

חסרונות הקמת סטארטאפ בארה”ב

עלויות גבוהות בהרבה
שכר, שכירות, שירותים משפטיים ורואי חשבון – כל אלה גבוהים משמעותית ביחס לישראל, במיוחד בערים כמו סן פרנסיסקו או ניו יורק. לדוגמא גיוס של VP Sales אמריקאי עם ניסיון מוכח בחברות טכנולוגיה יכול להגיע לעלות של חצי מיליון דולר לשנה
ריחוק מהצוות הטכנולוגי
במקרים שבהם הפיתוח נשאר בישראל, הקמה של ישות בארה”ב מחייבת ניהול מרחוק, שעשוי להקשות על התקשורת השוטפת ועל התרבות הארגונית.
מורכבות רגולטורית
הקמה של חברה בארה”ב כוללת רישום במספר מדינות, טיפול במס הכנסה פדרלי ומדינתי, הגשת דוחות מורכבים יותר – ומחייבת ליווי מקצועי מתאים.

אז מה כדאי?

ההחלטה האם להקים את החברה בישראל או בארה”ב צריכה להיגזר מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הסטארטאפ:

האם הלקוחות נמצאים בארה”ב?
האם נדרש גיוס הון אמריקאי?
האם נרצה להנפיק בעתיד?

במקרים רבים, יזמים בוחרים בגישת “היברידית”: הקמה של ישות אמריקאית לצרכים עסקיים, במקביל לשמירה על פעילות פיתוח בישראל – כך נהנים מכל העולמות, כל עוד יש ליווי מקצועי נכון.

עמדת רשות המיסים בישראל בנוגע להשקעה באמצעות SAFE – מה חשוב לדעת?

Zohar — Fri, 11 Apr 2025 14:21:35 +0000

עמדת רשות המיסים בישראל בנוגע להשקעה באמצעות SAFE – מה חשוב לדעת?

לאחר שנים של חוסר בהירות, רשות המיסים פרסמה ב-29 בינואר 2025 הנחיות רשמיות בנוגע להיבטי המיסוי בהשקעה בחברה ישראלית פרטית באמצעות SAFE (Simple Agreement for Future Equity). מדובר במסמך משמעותי עבור יזמים, משקיעים, ויועצים בתחום הפיננסי והמשפטי של חברות סטארטאפ.

SAFE הוא כלי השקעה שנועד לאפשר לחברות לגייס הון בצורה מהירה, פשוטה ונטולת צורך בהערכת שווי מיידית. התמורה הכספית ניתנת בתחילת הדרך, בעוד שהמניות מוקצות למשקיע רק בשלב מאוחר יותר, לרוב לאחר גיוס משמעותי (Qualified Financing), הנפקה, או אקזיט.

מה קובעת עמדת רשות המיסים?

רשות המיסים מבהירה כי בתנאים מסוימים, השקעה באמצעות SAFE תסווג כהשקעה הונית ולא כחוב, ולכן לא תחול חבות מס במועד ההשקעה או ההקצאה.

כדי שהשקעה תיחשב כהשקעה הונית לצורכי מס (ולא כהלוואה), על ההסכם לעמוד בשורה של תנאים מחייבים, בהם:

החברה היא פרטית תושבת ישראל, הפועלת בתחום ההייטק.
מרבית הוצאות החברה עד כה נוגעות למחקר, פיתוח, ייצור או שיווק של מוצרים שפותחו על ידה.
סכום ההשקעה אינו עולה על 20 מיליון דולר למשקיע.
למשקיע אין זכות לדרוש החזר כספי אלא במקרי קיצון כגון פירוק או אקזיט.
מועד ההקצאה מתקיים לפי אירוע מוסכם מראש כמו גיוס כשיר, הנפקה, או מכירת מרבית מניות החברה.

מהם התנאים למימוש ההשקעה?

במקרה של הקצאת מניות, יש לעמוד גם בתנאים של תקופות המתנה:

לפחות 12 חודשים ממועד החתימה על הסכם ה-SAFE, או
לפחות 9 חודשים ממועד ההקצאה.

חריגים ייתכנו במקרה של אקזיט, פירוק, או הנפקה.

מה המשמעות בפועל?

אם כל התנאים מתקיימים, השקעה באמצעות SAFE תיחשב כהשקעה הונית, והמניות ייחשבו כהקצאה על חשבון השקעה – ללא חבות ניכוי מס במקור וללא סיווג כריבית או כהכנסה רגילה. בעת מכירת המניות, יחולו כללי מס רווחי הון הרגילים.

אם התנאים לא מתקיימים, רשות המיסים שומרת לעצמה את הסמכות לבחון כל מקרה לגופו – ייתכן שההשקעה תסווג כהלוואה, וייתכן שיוטל מס על מרכיב הריבית או ההטבה.

מדוע זה חשוב?

יזמים ומשקיעים רבים הסתמכו עד כה על פרשנויות שונות של שוק ההון. כעת, עם עמדת רשות המיסים המבהירה את התנאים, קיימת ודאות משפטית – אך גם אחריות. חשוב לוודא שההסכם מנוסח נכון וכולל את כל הדרישות הנדרשות כדי ליהנות מהטבות המס האפשריות.

ב-AccountX אנו מלווים חברות סטארטאפ ומשקיעים בינלאומיים. נשמח לעזור גם לכם להבין את המשמעויות, לבדוק את מבנה ההשקעה ולשמור על תאימות מלאה עם דרישות החוק.

Reverse Vesting היבטי מס

Zohar Bar Chen — Fri, 04 Apr 2025 17:31:07 +0000

Reverse Vesting היבטי מס

Reverse Vesting

מנגנון ה-Reverse Vesting הפך למגנון נפוץ בשנים האחרונים, כאשר מטרתו הינה טיפול בשני ארועים עיקריים:

1. עזיבת מייסד את החברה בשלב מוקדם, כאשר הוא ממשיך להחזיק בכל המניות שהוקצו לו (Dead Equity) בעוד תרומתו לחברה מרגע שעזב היא אפסית או מועטה.

2. חלוקה לא שיוויונית של המניות שחולקו בשלב הקמת החברה, כאשר בהמשך מתברר שאחד המייסדים לא תורם את חלקו כמובטח, ויש צורך לחלוקה שיוויונית יותר שתשקף את המאמץ של הצדדים.

התוצאה של מנגנון זה הינה שברגע שהוא מופעל המניות של המייסד חוזרות לחברה, (החברה רוכשת את המניות בערכן הנקוב) או שנמכרות למייסדים הנותרים, כך שאחזקת המייסד מדוללת, ובהתאמה אחזקת שאר המייסדים עולה.

בדוגמא שלהלן, ארבעה מייסדים הקימו סטארטאפ וחילקו את הון המניות בן ארבעתם באופן שווה, כך שכל מייסד מחזיק 25% מהון המניות המונפק של החברה. המייסדים הסכימו ביניהם על הפעלת מנגנון Reverse Vesting שיחול על כל המייסדים בתנאים הבאים: כל חודש יבשילו 100 מניות מונפקות, כך שבתום 25 חודשים יבשילו כל מניות המייסדים.

לאחר כ-10 חודשים החליט מייסד ג’ לפרוש מהסטארטאפ, כך שלפי המנגנון שהוסכם בין המייסדים, הבשילו 1,000 מניות, ו-1,500 מניות שהיו ברשותו יוחזרו לחברה, כך שהקצאת ההון בחברה השתנה כלהלן:

ניתן לראות מהדוגמא שלאחר “רכישת המניות” על ידי החברה % האחזקה של המייסדים עולה, לעומת מייסד ג’ שמכר/החזיר את מניותיו לחברה, ואחזקותיו ערדו מ-25% ל 11.8%.

הבטי המס של מנגנון Reverse Vesting

בחוזר מס הכנסה מציב מס הכנסה שורה של תנאים שבהתקיימם, הפעלת המנגנון לא תהווה הכנסה פירותית בידי המייסדים (הכנסה שתחול עליה מס שולי עד 50%), אלא ההכנסה תסווג לפי פרק ה’ לפקודה (הכנסה הונית של 25%-30% מס).

1. התנאי הראשון הינו שהמנגנון נקבע מראש או בסמוך למועד ההקמה, או אגב השקעה מהותית, ובעברית זה אומר:

א. בעת יסוד החברה, או

ב. תוך שישה חודשים מיסוד החברה, או

ג. במהלך השקעה מהותית שבה הונפקו לפחות 5% מהון המניות המונפק

2. תנאי שני הינו שבמידה והמנגנון מופעל, התמורה בגין רכישת המניות הינה בערכן הנקוב או במחיר ששולם עליו. והרוכשים יכולים להיות החברה או בעלי המניות הקיימים, תנאי זה בא למנוע מכירה של מניות במסווה של Reverse Vesting ללא ארוע מס.

3. תנאי שלישי הינו שמניות המייסדים הן מניות רגילות (ולא מניות בכורה או התחייבות למניות)

4. על המכירה יחולו הוראות פרק ה’ כאמור שזה אומר חובת דיווח על העסקה.

לנו באקאונטיקס- AccountX ניסיון של למעלה מ-20 שנה בניהול חשבונות במערכות ERP מתקדמות , יש לנו ניסיון רב במיסוי ישראלי ובינלאומי, מעוניינ/ת לשמוע עוד? קבע/י פגישה לייעוץ.

מאמרים אחרונים

הנהלת חשבונות מותאמת לחברות SaaS

השוואה בין גיוס CFO וירטואלי בחלקיות משרה לבין CFO פנימי

נותן שירותים וקיבלת אופציות? אל תשכח את רשות המסים

מע”מ אירופאי – מאמר המשך

הנהלת חשבונות ב-NETSUITE – כדאי לדעת

קטגוריות

ניוזלטר

מנגנון Reverse Charge

Zohar Bar Chen — Fri, 04 Apr 2025 16:29:08 +0000

מע”מ אירופאי

עקרונות המע”מ באירופה מעוגנים בדרקטיבה השישית משנת 2007, כאשר הכללים חלים על כל 27 מדינות האיחוד שאימצו את החקיקה כפופות לכללים אלו. הדרקטיבה אף קובעת את טווח המע”מ שכל מדינה יכולה להחיל בתנאי שהם יהיו בטווח שנקבע בין המינימום של 15% למקסימום של 27%.

הדרקטיבה אף מטפלת במע”מ החל בין שני עוסקים או חברות הנמצאים במדינות שונות באיחוד. לדוגמא חברה גרמנית רוכשת סחורה או שרותים מחברה צרפתית במקרה כזה על החברה הרוכשת (החברה הגרמנית) חל מנגנון דיווח של ה- Reverse Charge, מנגנון זה נועד לצמצם את הבירוקרטיה שברישום החברה הצרפתית לרשויות המע”מ בגרמניה, ועל ידי השימוש במנגנון העיסקה דווחה, על אף שתוצאת המס שלה הינה אפס.

דוגמאות להחלת Reverse Charge

חברה גרמנית השוכרת חברה צרפתית לעיצוב אתר האינטרנט שלה, במקרה זה יכול המנגנון רק במקרה שהחברות רשומות ל- EU VAT.
חברה צרפתית רוכשת סחורה מחברה בלגית, כאשר החברה הבלגית רשומה ל-EU VAT

דוגמא לאי החלת Reverse Charge

חברה גרמנית השוכרת חברה צרפתית לעיצוב אתר האינטרנט שלה, אולם החברה הגרמנית אינה רשומה ב-EU VAT, במקרה כזה על החברה הצרפתית נותנת השרות, להוציא חשבונית עם מע”מ מלא, ועל החברה הגרמנית לשלם את המע”מ לחברה הצרפתית.

כיצד מחשבים את המע”מ ב- Reverse Charge

ספק – כאשר חל מנגנון ה-Reverse Charge הספק מוציא חשבונית על סכום הסחורה ללא המע”מ, בעת הפעלת המנגנון חובה על הספק לבדוק את הרישום של הלקוח ל-EU VAT בדיקה זאת מתבצעת באתר ה-VIES של האיחוד האירופאי.
הלקוח – מקבל חשבונית עבור הרכש ללא מע”מ, ובדיווח שלו לרשיות הוא כולל את מע”מ העיסקאות לדוגמא 19%, וכן כולל את מע”מ העיסקאות (גם 19% – שיעור המע”מ במדינת הספק) כך שהנטו של הפעולה הינה 0% כך שלהפעלת המנגנון יש חשיבות דיווחית אך לא תזרימית שכן התוצאה שלה הינה 0%.

הערות למנגנון Reverse Charge

חובה לציין על החשבונית שהינה Reverse Charge, במספר מדינות חובה לציין את הסעיף בחוק שעל פיו חל המנגנון.
בחברות שהינן מוסד כספי לדוגמא חברות payments כאשר הן רוכשות שרותים והמנגנן חל אזי תוצאת המס הינה שהן צריכות לשלם את המס על העיסקאות, אך יכולת קיזוז מע”מ התשומות מוגבל (ליחס של המכירות בתוך ה-EU ומחוץ ל-EU).
מנגנון Reverse Charge חל כאמור רק על חברות בתוך הארגון. כך שבמידה וחברה ישראלית מוכרת שרותי פיתוח לחברה קפריסאית לדוגמא, במקרה זה מבחינת החברה הישראלית חל מע”מ בשיעור 0, ומבחינת החברה הקפריסאית, יש לקלוט את החשבונית עם מע”מ 0 (ללא המנגנון)