מע"מ באירופה – מנגנון Reverse Charge והשלכותיו

במאמר נדון בהשלכות המע"מ האירופאי ומנגנון ה-Reverse Charge מומלץ לקרוא את המאמר הקודם בנושא מע"מ אירופאי. האיחוד האירופי מונה כיום 27 מדינות חברות, הפועלות תחת מערך חקיקה אחיד בתחומים רבים, וביניהם – מס ערך מוסף (מע"מ). עקרונות המע"מ באיחוד מעוגנים בדירקטיבה השישית, שנכנסה לתוקפה בשנת 2007, ומאז מהווה את הבסיס האחיד למדיניות המע"מ של המדינות החברות.

הדירקטיבה קובעת כי שיעורי המע"מ בכל מדינה חייבים להיות בטווח של 15% עד 27%, תוך שמירה על מרחב פעולה מסוים לכל מדינה לקבוע את השיעור הספציפי שלה. בנוסף, הדירקטיבה מתייחסת באופן ישיר לעסקאות חוצות גבולות בין עוסקים הרשומים במדינות שונות בתוך האיחוד.

מנגנון Reverse Charge – העיקרון והיישום

כאשר מתבצעת עסקה בין שני עוסקים הרשומים במדינות שונות באיחוד, מופעל לעיתים מנגנון ה-Reverse Charge. מטרת מנגנון זה היא למנוע את הצורך של הספק הזר להירשם ברשויות המע"מ של מדינת הלקוח, וכך לצמצם בירוקרטיה ולייעל את תהליך הדיווח.

במנגנון זה, האחריות לתשלום המע"מ עוברת מהספק אל הלקוח. הספק מוציא חשבונית ללא מע"מ, והלקוח, במדינתו, מדווח לרשויות על העסקה – גם כעסקת חיוב (מע"מ עסקאות) וגם כעסקת זיכוי (מע"מ תשומות) – מה שמביא את תוצאת המע"מ ל-אפס (Zero Rated).

עם זאת, החובה לדווח נותרת, ולכן המנגנון משפיע על רמת הדיווח ולא על התזרים בפועל.

תנאים להפעלת מנגנון Reverse Charge

1. שני הצדדים לעסקה חייבים להיות עוסקים רשומים למע"מ במדינות האיחוד.

2. על שני הצדדים להיות בעלי מספר VAT אירופאי תקף (EU VAT Number).

3. על הספק לבדוק את תקפות מספר ה-VAT של הלקוח באמצעות אתר ה-VIES של האיחוד האירופי.

4. יש לכלול בחשבונית את ציון המנגנון, ולעיתים גם את הסעיף החוקי שעל פיו המנגנון חל (בהתאם למדינה).

דוגמאות ליישום Reverse Charge

• דוגמה 1:
  חברה גרמנית שוכרת שירותי עיצוב אתרים מחברה צרפתית. שתי החברות רשומות ל-EU VAT. החשבונית תונפק ללא מע"מ, והחברה הגרמנית תדווח על המע"מ בעצמה במדינתה.

• דוגמה 2:
  חברה צרפתית רוכשת סחורה מחברה בלגית. שתי החברות רשומות ל-EU VAT. הספק הבלגי ינפיק חשבונית ללא מע"מ, והחברה הצרפתית תדווח על העסקה.

דוגמה למקרה בו המנגנון לא חל

חברה גרמנית רוכשת שירותים מחברה צרפתית, אך החברה הגרמנית אינה רשומה ל-EU VAT. במקרה זה, החברה הצרפתית חייבת להוציא חשבונית רגילה עם מע"מ צרפתי מלא, והלקוח משלם את המע"מ כחלק מהחשבונית.

כיצד מתבצע הדיווח בפועל?

• הספק:
  מנפיק חשבונית ללא מע"מ, ומוודא כי מספר ה-VAT של הלקוח תקף. חובה לציין על גבי החשבונית את הביטוי "Reverse Charge" ולעיתים את הסעיף החוקי הרלוונטי.

• הלקוח:
  מדווח בדו"ח המע"מ את סכום העסקה:

  • כעסקת רכישה – ומוסיף את שיעור המע"מ במדינתו (למשל 19% בגרמניה).

  • כמע"מ תשומות – מנכה את אותו הסכום.
    התוצאה: אין תשלום בפועל, אך יש חובת רישום.

מקרים מיוחדים: מוסדות כספיים והגבלות בקיזוז תשומות

במקרים של מוסדות פיננסיים (כגון חברות אשראי, חברות תשלומים, בנקים), כאשר הם מקבלים שירותים ממדינה אחרת והמנגנון חל, ייתכן מצב שבו הם חייבים לשלם את המע"מ במסגרת ה-Reverse Charge, אך לא יכולים לקזז את מלוא המע"מ בשל מגבלות הקיזוז (לפי יחס מחזור העסקאות הממוסות והפטורות שלהם).

לכן, עבור גופים כאלה, המנגנון עשוי לגרור עלות מס אמיתית ולא רק חובת דיווח.

Reverse Charge מול עסקאות מחוץ לאיחוד האירופי

חשוב להדגיש כי מנגנון ה-Reverse Charge חל אך ורק על עסקאות בתוך האיחוד. כאשר חברה ישראלית, לדוגמה, מספקת שירותים לחברה קפריסאית, העסקה אינה נחשבת לעסקה פנים-איחודית, אלא ייצוא שירותים. החברה הישראלית תחייב במע"מ בשיעור 0%, והחברה הקפריסאית תקבל את החשבונית ללא צורך במנגנון Reverse Charge.

סיכום

מנגנון Reverse Charge נועד לייעל את פעילות המס בין מדינות האיחוד האירופי, לצמצם בירוקרטיה ולהפוך את הדיווח לפשוט יותר עבור ספקים ולקוחות החוצים גבולות. חשוב להכיר את הכללים ולהחיל אותם נכון, שכן טעויות בדיווח עשויות להוביל לקנסות או חיובים לא צפויים. כל עוסק הפועל באיחוד, ובעיקר חברות טכנולוגיה ושירותים, חייב להבין היטב את ההבדל בין עסקאות בהן המנגנון חל לבין עסקאות החייבות במע"מ רגיל.

הנהלת חשבונות ב-NETSUITE – כדאי לדעת

כאשר סטארטאפים וחברות טכנולוגיה צומחות, הצורך במערכת ניהול פיננסית חזקה ומודולרית הולך ונהיה קריטי. אחת מהמערכות הבולטות בעולם היא NetSuite של Oracle – פלטפורמה שמספקת פתרון ERP מבוסס-ענן, ומתמקדת בין היתר בהנהלת חשבונות, ניהול מלאי, CRM ודוחות פיננסיים בזמן אמת.

אז למה לבחור ב-NetSuite?

• מערכת ענן מלאה – אין צורך בתחזוקה מקומית או שרתים, הכל מתבצע דרך הדפדפן, כמו כן ניתן להתחבר מכל מקום למערכת אף ממובייל.
• מתאימה לצמיחה – מסטארטאפ קטן ועד תאגיד בינלאומי, NetSuite מותאמת להתפתחות העסק. זה טוב ונכון לא רק כסיסמא, אך יש לזה מחיר אותו נפרט בחסרונות המערכת.
• דוחות מותאמים אישית בזמן אמת – בקרה שוטפת על תזרים, הכנסות והוצאות, אפשרות לדוחות מותאמים ועוד.
• התאמה לחברות בינלאומיות – תמיכה במטבעות שונים, רגולציות מס מגוונות ומערכות מדווחות לפי מדינות, כך שאם החברה בשלב הצמחיה (Growth) המערכת מותאמת לישראל אירופה ארה"ב ועוד מדינות.
• ממשק עם מערכות נוספות – ניתן לחבר את NetSuite לפלטפורמות מכירה, מערכות BI, מערכות שכר ועוד.

מה חשוב לדעת כשעובדים עם הנהח"ש ב-NetSuite?

1. קיימת עקומת למידה – לא מדובר במערכת פשוטה כמו חשבשבת או ריווחית. דרוש ידע בהגדרות, התאמות והבנת מבנה המערכת.

2. חשיבות לבחירת שותף יישום נכון – ההצלחה של ההטמעה תלויה רבות בצוות שמלווה את התהליך, וזה כולל איפיון של המערכת והבנה אלו מודולים הכרחיים לתפעול שוטף.

3. תכנון מראש – חשוב להגדיר מראש אילו דוחות רוצים להפיק, אילו תהליכים צריכים אוטומציה ואילו הרשאות דרושות לעובדים, זאת מערכת מאוד כבדה שמצריכה תכנון בכל שלב, כך שמי שמתכנן לעבוד בפורמט של "Plain Vanilla" זה פחות מתאים.

4. שלב העלייה לאוויר הינו ארוך מהרגיל, אם סטארטאפ יכול להטמיע מערכת כדוגמת חשבשבת או פריורטי תוך מספר ימים, הרי שב – NETSUITE מדובר בתהליך ממוצע של 1-3 חודשים.

ומה החסרונות? דברים שחשוב לקחת בחשבון

למרות ש-NetSuite היא מערכת מתקדמת ואידיאלית לחברות בצמיחה, קיימים גם אתגרים וחסרונות שכדאי להכיר מראש:

עלות גבוהה יחסית  -NetSuite היא מערכת פרימיום – הרישוי, ההתאמות האישיות, והתחזוקה השוטפת יכולים להגיע לסכומים משמעותיים. לחברות צעירות או כאלו בשלב מוקדם, זה עשוי להיות חסם.

הטמעה מורכבת וארוכה – ההטמעה של NetSuite דורשת תכנון מוקדם, משאבים פנימיים, ולעיתים חודשים של עבודה. בחירה לא נכונה של צוות היישום עלולה לגרום לעיכובים או התאמות לא נכונות.

ממשק משתמש פחות אינטואיטיבי – בעוד שהמערכת עשירה באפשרויות, חלק מהמשתמשים מדווחים על ממשק לא ידידותי שמצריך הכשרה ואימון, במיוחד עבור מי שלא מגיע מרקע חשבונאי.

גמישות יתר – עלולה לבלבל – אפשרויות ההתאמה הרבות הן יתרון, אך הן עלולות גם להפוך את המערכת למורכבת מדי – במיוחד אם מנסים לבנות תהליכים מורכבים מדי כבר מהשלב הראשון.

איך אנחנו ב-AccountX יכולים לעזור?

ב-AccountX אנחנו מלווים חברות טכנולוגיה בתהליכי הטמעה, בדיקות והתאמה של NetSuite לצרכים החשבונאיים והפיננסיים שלהן. בזכות הניסיון שלנו בהנהלת חשבונות לחברות סטארטאפ, SaaS, מדיקל, ואחרות – אנחנו יודעים אילו מודולים באמת חשובים, ואיך להתאים את המערכת לתהליך צמיחה מהיר.

יש לכם חברה אמריקאית? הנה מה שחשוב לדעת על הדרישות החשבונאיות בארה"ב

בשנים האחרונות יותר ויותר חברות ישראליות, ובעיקר סטארטאפים, מקימים חברות בת או חברות אם בארה"ב – לרוב מדלאוור, קליפורניה או ניו יורק. אך לצד ההזדמנויות העסקיות הרבות שמציע השוק האמריקאי, יש להבין שגם הדרישות הרגולטוריות, ובמיוחד בתחום החשבונאות והדיווח הפיננסי, שונות ולעיתים מורכבות בהרבה מהנהוג בישראל.

במאמר הזה נסקור את עיקרי הדרישות החשבונאיות בארה"ב שחשוב שתכירו, במיוחד אם אתם בעלי חברה אמריקאית, מנכ"לים, סמנכ"לי כספים או יזמים המנהלים פעילות חוצת יבשות.

1. מיסוי דו-שלבי: חברה אמריקאית לא שווה ל-LLC

אחד ההבדלים המרכזיים בין התאגדות בארה"ב לבין ישראל הוא במבנה המיסוי. חברה מסוג C-Corporation (הנפוץ ביותר בסטארטאפים) כפופה למיסוי פדרלי (Federal Tax) ולעיתים גם למיסוי מדינתי (State Tax). בנוסף, אם יש חלוקת דיבידנד – מדובר במס כפול בדומה לשיטה הנהוגה בישראל, גם ברמת החברה וגם ברמת בעלי המניות.

לצורך כך נדרשת הנהלת חשבונות מסודרת ומתועדת היטב שתאפשר דיווח מדויק ושקוף לרשות המיסים האמריקאית (IRS) ולמדינה שבה התאגדה החברה.

2. חשבונאות אמריקאית מבוססת על US GAAP

בישראל מרבית החברות הקטנות עובדות לפי עקרונות החשבונאות הישראליים או לפי IFRS. בארה"ב הדרישה לחברות היא לעבוד לפי כללי US GAAP – שהם מערכת כללים חשבונאיים שונה ומפורטת, במיוחד כשמדובר בהכרה בהכנסות, טיפול בהתחייבויות עתידיות, מניות לעובדים ועוד.

אם החברה שואפת לגייס כסף ממשקיעים אמריקאים, לעבוד מול מוסדות פיננסיים או להיערך להנפקה – העבודה לפי US GAAP היא חיונית.

3. דוחות מס שנתיים – Form 1120

חברה אמריקאית חייבת להגיש דוח מס שנתי לרשות המסים הפדרלית (IRS). לרוב מדובר על טופס Form 1120 (לחברות מסוג C-Corp) שמרכז את כלל ההכנסות, ההוצאות, חישוב הרווח, המיסים ועוד.

הגשת הדוח נעשית עד ה-15 באפריל (או עד ה-15 באוקטובר אם הוגשה בקשת דחייה), וחובה לצרף אליו הנהלת חשבונות שנתית, מאוזנת ועדכנית, לעיתים יזמים מתעלמים מדרישה זו, שכן הם שמעו היכן שהוא שאין חובת ניהול ספרים בארה"ב. אולם אנחנו ב AccountX נתקלים בחברות שלא ניהול הנהח"ש ונדרשים על ידי רואה חשבון האמריקאי לשלוח מאזן בוחן (Trial Balance) אולם הם לא שמרו תיעודים, והכנה רטרואקטיבית של המאזן אורכת זמן רב יותר ועולה אף יותר.

4. דוחות תקופתיים ומעקב פיננסי חודשי

מעבר לדוחות השנתיים, נהוג להפיק דוחות חודשייים (או רבעוניים) לצורך בקרה שוטפת. משקיעים, דירקטוריון, בנקים ומוסדות פיננסיים דורשים לראות את מצב החברה, להבין את ה-Burn Rate, תזרים המזומנים, הכנסות והתחייבויות.

דוחות אלה לא נדרשים תמיד על פי חוק, אך הם הכרחיים לניהול תקין של החברה. כמו כן, עבור חברות עם פעילות מסחרית – נדרשת גם הפקת חשבוניות, תיעוד הכנסות והוצאות, ומעקב אחרי לקוחות וספקים.

5. ניהול שכר בארה"ב – Payroll

שכירת עובדים בארה"ב מחייבת פתיחת תיקי מס (כמו EIN), רישום במדינה הרלוונטית, תשלום מיסי שכר, ביטוחים סוציאליים, ועמידה בחוקי העבודה האמריקאיים. המשמעות היא שיש צורך בשירות Payroll מקצועי – בין אם דרך מערכת אוטומטית ובין אם באמצעות משרד שמספק את השירות כגון לשכות שרות Paychex.

טעויות בתחום זה עלולות לעלות ביוקר – לרבות קנסות, תביעות, או נזק תדמיתי מול עובדים אמריקאים.

6. Sales Tax – מע"מ אמריקאי

בניגוד לישראל, בארה"ב אין מע"מ אלא Sales Tax (מומלץ לקרוא את מאמרנו בנושא מס מכירה) שמחושב ברמת המדינה ולעיתים גם ברמת העיר. חברות המוכרות מוצרים או שירותים פיזיים או דיגיטליים חייבות לבדוק האם הן נדרשות לגבות Sales Tax, ואם כן – לדווח ולשלם את המס בהתאם לכללי אותה מדינה.

הנושא הפך למורכב במיוחד מאז פסיקת South Dakota v. Wayfair, שבה הוחלט שגם חברות ללא נוכחות פיזית במדינה עשויות להידרש לגבות Sales Tax.

7. שירות הנהלת חשבונות חוצה גבולות

כדי לנהל חברה אמריקאית בצורה תקינה, כדאי להיעזר בגורם מקצועי שמבין גם את הדרישות האמריקאיות וגם את הצרכים של החברה הישראלית – במיוחד כשמדובר בפעילות דו-לאומית. שירותי הנהלת חשבונות שמותאמים לחברות עם ניהול ישראלי ופעילות בארה"ב כוללים:

• התאמה בין חוקי המס של שתי המדינות

• תיאום בין חשבונאות לפי IFRS לבין US GAAP

• טיפול בדוחות מס אמריקאיים (Federal + State)

• עבודה עם רואי חשבון אמריקאים

• דיווחים למשקיעים

לסיכום:

הקמה או ניהול של חברה בארה"ב דורשים הבנה עמוקה של הכללים החשבונאיים, החוקים המקומיים, ומערכת המיסוי המורכבת. טעויות קטנות עלולות להוביל לקנסות, עיכובים בגיוסים או פגיעה באמינות החברה מול שותפים עסקיים.

אנחנו ב-AccountX מלווים עשרות חברות ישראליות עם פעילות בארה"ב – משלב ההתאגדות ועד הניהול השוטף. אנחנו מציעים שירותי הנהלת חשבונות מותאמים לחברות אמריקאיות, עם ניסיון רב והיכרות מעמיקה עם הדרישות בארה"ב. אם יש לכם חברה אמריקאית – נשמח לעזור לכם לישון בשקט 

שיטות רווחיות (Transactional Profit Methods) במחירי העברה

מחירי העברה (Transfer Pricing) הם מחירים הנקבעים לעסקאות בין צדדים קשורים, בדרך כלל בין ישויות שונות בתוך תאגיד רב-לאומי. קביעת מחירים אלו מחייבת התאמה לעיקרון "מחיר השוק" (Arm’s Length Principle), כלומר – יש לקבוע את המחירים כאילו מדובר בעסקאות בין צדדים בלתי תלויים. אחת הדרכים להשיג התאמה זו היא באמצעות שיטות רווחיות, שהן קבוצת שיטות להערכת מחירי העברה על בסיס רווחיות כוללת.

שיטות רווחיות משמשות כאשר אין נתונים מספקים או מידע נגיש על עסקאות דומות בין צדדים בלתי קשורים , והן מאפשרות ניתוח של רווחיות צד אחד לעסקה או לפעילות, תוך השוואה לחברות דומות בשוק.

הסוגים המרכזיים של שיטות רווחיות

ישנן שתי שיטות עיקריות בקטגוריה זו:

1. שיטת שולי הרווח התפעולי נטו (Transactional Net Margin Method – TNMM)

2. שיטת פיצול הרווחים (Profit Split Method – PSM)

1. שיטת שולי הרווח התפעולי נטו – TNMM

שיטה זו בודקת את שיעור הרווחיות של אחד מהצדדים לעסקה (בדרך כלל הצד הפחות מורכב, אשר נושא בסיכון תפעולי נמוך), באמצעות מדדים כמו:

• שיעור רווח תפעולי על מחזור הכנסות (Operating Margin),

• רווח על עלות (Return on Costs),

• רווח על נכסים (Return on Assets).

השוואה נעשית מול חברות דומות בשוק הפועלות בתנאים דומים. לדוגמה, אם חברת בת בישראל מעניקה שירותים תפעוליים לחברת האם בחו"ל, ניתן לבדוק מהו שיעור הרווח המקובל בתחום השירותים הזה בשוק המקומי, ולהשוות לרווח של החברה הבת.

יתרון השיטה הוא בפשטות ובשימוש בה כאשר קשה למצוא עסקאות זהות או דומות. עם זאת, יש צורך בזהירות רבה בבחירת חברות להשוואה, תוך ניתוח של רמת הסיכון, הפונקציות המבוצעות, והנכסים בהם נעשה שימוש.

2. שיטת פיצול הרווחים – PSM

שיטה זו נועדה למקרים שבהם שני הצדדים לעסקה תורמים תרומה מהותית לערך שנוצר – לדוגמה, בפיתוח משותף של נכסים בלתי מוחשיים (IP), או במקרים של אינטגרציה עסקית עמוקה.

השיטה כוללת שני שלבים:

• חישוב הרווח הכולל שנוצר במסגרת הפעילות המשותפת.

• פיצול הרווח בין הצדדים בהתאם לתרומתם היחסית – לפי ניתוח פונקציונלי, השקעה בנכסים, סיכונים שנלקחו, ופרמטרים נוספים.

ישנן שתי גרסאות עיקריות של השיטה:

• Contribution Analysis – פיצול לפי תרומת כל צד ליצירת הרווח.

• Residual Analysis – פיצול הרווח לשניים: ראשית תגמול רגיל על פונקציות בסיסיות, ולאחר מכן פיצול של הרווח השיורי על סמך תרומה לנכסים ייחודיים.

שיטה זו מתאימה במיוחד לחברות טכנולוגיה, לחברות תרופות, ולמיזמים הכוללים שיתוף פעולה בפיתוח.

מתי משתמשים בשיטות רווחיות?

שיטות רווחיות לרוב נבחרות כאשר:

• לא קיימות עסקאות השוואה ישירות (שיטות מבוססות עסקאות אינן ישימות).

• אחד מהצדדים לפעילות נחשב ל"פונקציונלית פשוט" (routine entity).

• קיימת אינטגרציה גבוהה בין הישויות הקשורות, או תרומה הדדית לערך הנוצר.

יתרונות וחסרונות

יתרונות:

• מאפשרות קביעת מחיר שוק גם כאשר אין עסקאות דומות בנמצא.

• שיטת TNMM פשוטה יחסית ליישום.

• שיטת PSM מאפשרת התייחסות מורכבת למודלים עסקיים מתקדמים.

חסרונות:

• רגישות גבוהה לבחירת מדדי רווחיות ותאימות בין חברות ההשוואה.

• שיטות אלה דורשות ניתוח פונקציונלי מדויק, ולעיתים רבות מעורבות של שיקול דעת סובייקטיבי.

• פיצול הרווח לפי PSM עלול להיות מורכב ודורש מידע עסקי נרחב ולעיתים רגיש.

סיכום

שיטות רווחיות הן כלי חיוני בארגז הכלים של מחירי העברה, במיוחד בעידן הגלובלי בו חברות פועלות במדינות רבות, מפתחות נכסים יחד, וחולקות סיכונים ורווחים. השימוש בשיטות אלו מחייב הבנה עמוקה של המודל העסקי, הפעילות של כל ישות, והסביבה הכלכלית בה היא פועלת. יישום נכון של שיטות רווחיות תורם לקיום עקרון המחיר הריאלי ומקטין את החשיפה לסיכונים מול רשויות המס.

הקמת סטארטאפ בישראל או בארה"ב – יתרונות וחסרונות

הקמת סטארטאפ בישראל או בארה"ב – מה עדיף?

עולם הסטארטאפים הפך בשנים האחרונות לדינמי מתמיד, עם הזדמנויות חדשות בכל פינה – אך אחת ההחלטות החשובות והאסטרטגיות ביותר שעומדת בפני יזמים בתחילת הדרך היא:
היכן נכון להקים את החברה – בישראל או בארצות הברית?

כדי לקבל החלטה מושכלת, חשוב להבין את היתרונות והחסרונות של כל אחת מהאפשרויות, גם בהיבטים רגולטוריים ומיסויים וגם בהיבטים של גיוס השקעות, שוק יעד, תדמית ויכולות גידול.

יתרונות הקמת סטארטאפ בישראל

1. אקוסיסטם טכנולוגי חזק וצפוף
   ישראל נחשבת ל-"Startup Nation" ולא במקרה – מדובר באקוסיסטם צפוף מאוד של יזמים, משקיעים, חממות, אקסלרטורים וקרנות הון סיכון. יש גישה נוחה לאנשי מקצוע איכותיים, מנטורים ומשקיעים בשלב מוקדם.

2. תמריצים ממשלתיים והטבות מס
   הרשות לחדשנות בישראל מציעה מגוון מענקים ותוכניות תמיכה לחברות בשלבי פיתוח מוקדמים. בנוסף, קיימות הטבות מס לחברות טכנולוגיה לפי חוק עידוד השקעות הון, לרבות מס חברות מופחת והקלות במס על דיבידנד.

3. גישה ישירה ונוחה לצוות
   יזמים שממוקמים בישראל נהנים מקרבה לצוות הפיתוח, אפשרות לעבודה משותפת בקלות, וחיסכון בעלויות תפעול ביחס לערים מרכזיות בארה"ב.

4. יכולת קבלת החלטות מהירה וגמישה
   העבודה בסביבה קטנה ודינמית מאפשרת גמישות תפעולית וקצב קבלת החלטות מהיר יותר.

חסרונות הקמת סטארטאפ בישראל

1. שוק מקומי קטן
   רוב המיזמים הישראליים מכוונים לשוק הגלובלי – מה שמוביל לצורך להקים פעילות שיווק ומכירות בחו"ל, לעיתים כבר בשלבים מוקדמים.

2. ריחוק ממשקיעים ולקוחות אמריקאים
   יזמים שמחפשים גיוס מקרנות אמריקאיות או לקוחות גדולים בארה"ב, עשויים להיתקל באתגרים הנובעים מפערי שעות, תרבות עסקית שונה, והעדר נוכחות מקומית.

יתרונות הקמת סטארטאפ בארה"ב

1. נגישות ישירה לשוק הענק ביותר בעולם
   חברה אמריקאית נהנית מהתדמית והמעמד של "חברה מקומית" בשוק האמריקאי – יתרון משמעותי במכירה ללקוחות, ביצירת שיתופי פעולה ובכניסה למכרזים ממשלתיים ופרטיים. בנוסף העדפה מובנית של חברות אמריקאיות וקרנות להשקעה בחברה אמריקאית אם מסיבות של תקנון השקעה, או העדפה תרבותית של "עשיית עסקים עם חברות אמריקאיות".

2. משיכת משקיעים גדולים
   למרות שקרנות רבות משקיעות גם בישראל, יש משקיעים אמריקאים שעדיין מעדיפים להשקיע רק בחברות שמוקמות ונרשמות בארה"ב.

3. תשתית משפטית ומיסויית שמאפשרת גיוסי הון מורכבים
   חברות Delaware C-Corp, למשל, מציעות מבנה שמותאם היטב להנפקות, להקצאות אופציות ולכניסת משקיעים מוסדיים.

4. גיוס כישרונות גלובליים
   בארה"ב קל יותר לגייס צוותים אמריקאים בשיווק, מכירות ו-Product, תחומים שבהם פעמים רבות יש יתרון לניסיון בשוק המקומי. כן אנשי מכירות אמריקאים לרוב יהיה קל יותר במכירה לחברות אמריקאיות ממגוון סיבות החל מזהות תרבותית, שפה ואף חפיפה של שעות פעילות.

חסרונות הקמת סטארטאפ בארה"ב

1. עלויות גבוהות בהרבה
   שכר, שכירות, שירותים משפטיים ורואי חשבון – כל אלה גבוהים משמעותית ביחס לישראל, במיוחד בערים כמו סן פרנסיסקו או ניו יורק. לדוגמא גיוס של VP Sales  אמריקאי עם ניסיון מוכח בחברות טכנולוגיה יכול להגיע לעלות של חצי מיליון דולר לשנה

2. ריחוק מהצוות הטכנולוגי
   במקרים שבהם הפיתוח נשאר בישראל, הקמה של ישות בארה"ב מחייבת ניהול מרחוק, שעשוי להקשות על התקשורת השוטפת ועל התרבות הארגונית.

3. מורכבות רגולטורית
   הקמה של חברה בארה"ב כוללת רישום במספר מדינות, טיפול במס הכנסה פדרלי ומדינתי, הגשת דוחות מורכבים יותר – ומחייבת ליווי מקצועי מתאים.

אז מה כדאי?

ההחלטה האם להקים את החברה בישראל או בארה"ב צריכה להיגזר מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הסטארטאפ:

• האם הלקוחות נמצאים בארה"ב?

• האם נדרש גיוס הון אמריקאי?

• האם נרצה להנפיק בעתיד?

במקרים רבים, יזמים בוחרים בגישת "היברידית": הקמה של ישות אמריקאית לצרכים עסקיים, במקביל לשמירה על פעילות פיתוח בישראל – כך נהנים מכל העולמות, כל עוד יש ליווי מקצועי נכון.

עמדת רשות המיסים בישראל בנוגע להשקעה באמצעות SAFE – מה חשוב לדעת?

לאחר שנים של חוסר בהירות, רשות המיסים פרסמה ב-29 בינואר 2025 הנחיות רשמיות בנוגע להיבטי המיסוי בהשקעה בחברה ישראלית פרטית באמצעות SAFE (Simple Agreement for Future Equity). מדובר במסמך משמעותי עבור יזמים, משקיעים, ויועצים בתחום הפיננסי והמשפטי של חברות סטארטאפ.

SAFE הוא כלי השקעה שנועד לאפשר לחברות לגייס הון בצורה מהירה, פשוטה ונטולת צורך בהערכת שווי מיידית. התמורה הכספית ניתנת בתחילת הדרך, בעוד שהמניות מוקצות למשקיע רק בשלב מאוחר יותר, לרוב לאחר גיוס משמעותי (Qualified Financing), הנפקה, או אקזיט.

מה קובעת עמדת רשות המיסים?

רשות המיסים מבהירה כי בתנאים מסוימים, השקעה באמצעות SAFE תסווג כהשקעה הונית ולא כחוב, ולכן לא תחול חבות מס במועד ההשקעה או ההקצאה.

כדי שהשקעה תיחשב כהשקעה הונית לצורכי מס (ולא כהלוואה), על ההסכם לעמוד בשורה של תנאים מחייבים, בהם:

1. החברה היא פרטית תושבת ישראל, הפועלת בתחום ההייטק.

2. מרבית הוצאות החברה עד כה נוגעות למחקר, פיתוח, ייצור או שיווק של מוצרים שפותחו על ידה.

3. סכום ההשקעה אינו עולה על 20 מיליון דולר למשקיע.

4. למשקיע אין זכות לדרוש החזר כספי אלא במקרי קיצון כגון פירוק או אקזיט.

5. מועד ההקצאה מתקיים לפי אירוע מוסכם מראש כמו גיוס כשיר, הנפקה, או מכירת מרבית מניות החברה.

מהם התנאים למימוש ההשקעה?

במקרה של הקצאת מניות, יש לעמוד גם בתנאים של תקופות המתנה:

• לפחות 12 חודשים ממועד החתימה על הסכם ה-SAFE, או

• לפחות 9 חודשים ממועד ההקצאה.

חריגים ייתכנו במקרה של אקזיט, פירוק, או הנפקה.

מה המשמעות בפועל?

אם כל התנאים מתקיימים, השקעה באמצעות SAFE תיחשב כהשקעה הונית, והמניות ייחשבו כהקצאה על חשבון השקעה – ללא חבות ניכוי מס במקור וללא סיווג כריבית או כהכנסה רגילה. בעת מכירת המניות, יחולו כללי מס רווחי הון הרגילים.

אם התנאים לא מתקיימים, רשות המיסים שומרת לעצמה את הסמכות לבחון כל מקרה לגופו – ייתכן שההשקעה תסווג כהלוואה, וייתכן שיוטל מס על מרכיב הריבית או ההטבה.

מדוע זה חשוב?

יזמים ומשקיעים רבים הסתמכו עד כה על פרשנויות שונות של שוק ההון. כעת, עם עמדת רשות המיסים המבהירה את התנאים, קיימת ודאות משפטית – אך גם אחריות. חשוב לוודא שההסכם מנוסח נכון וכולל את כל הדרישות הנדרשות כדי ליהנות מהטבות המס האפשריות.

ב-AccountX אנו מלווים חברות סטארטאפ ומשקיעים בינלאומיים. נשמח לעזור גם לכם להבין את המשמעויות, לבדוק את מבנה ההשקעה ולשמור על תאימות מלאה עם דרישות החוק.

מע"מ אירופאי

עקרונות המע"מ באירופה מעוגנים בדרקטיבה השישית משנת 2007, כאשר הכללים חלים על כל 27 מדינות האיחוד שאימצו את החקיקה כפופות לכללים אלו. הדרקטיבה אף קובעת את טווח המע"מ שכל מדינה יכולה להחיל בתנאי שהם יהיו בטווח שנקבע בין  המינימום של 15% למקסימום של 27%.

הדרקטיבה אף מטפלת במע"מ החל בין שני עוסקים או חברות הנמצאים במדינות שונות באיחוד. לדוגמא חברה גרמנית רוכשת סחורה או שרותים מחברה צרפתית במקרה כזה על החברה הרוכשת (החברה הגרמנית) חל מנגנון דיווח של ה- Reverse Charge, מנגנון זה נועד לצמצם את הבירוקרטיה שברישום החברה הצרפתית לרשויות המע"מ בגרמניה, ועל ידי השימוש במנגנון העיסקה דווחה, על אף שתוצאת המס שלה הינה אפס.

דוגמאות להחלת Reverse Charge

דוגמא לאי החלת Reverse Charge

כיצד מחשבים את המע"מ ב- Reverse Charge

הערות למנגנון Reverse Charge

עדכון עבודת מחירי העברה (TP- Transfer Pricing) דרישות החוק ופרקטיקה מקובלת.

תמחור העברה (Transfer Pricing, TP) הוא תחום מרכזי בניהול פיננסי של חברות עם פעילות בינלאומית. בישראל, קיימות דרישות חוקיות מוגדרות היטב בנוגע לניהול תמחור העברה, ואי-עמידה בהן עלולה להוביל לחשיפה לסיכונים משפטיים, כלכליים ותדמיתיים. השיקול העיקרי לאי עדכון עבודת ה -TP נובע מעלויות הכנת העבודה ועידכונה מדובר בעידכון האורך זמן ועלותו בין אלפי ש"ח לעשרות אלפי ש"ח

מהו הסיכון הכרוך באי-עדכון מזכר תמחור העברה?

הסיכון המרכזי באי-עדכון מזכר תמחור העברה נובע מכך שהמזכר- MEMO משמש כאסמכתא חוקית להצגת אופן חישוב העסקאות הבינלאומיות של החברה. MEMO מעודכן מבטיח כי החברה פועלת בהתאם לדרישות רשות המסים  ומצמצם את הסיכון לביקורות, קנסות או שומות מס חד-צדדיות.

האם צפויים קנסות במקרה של אי-עדכון?

הדרישה החוקית בישראל היא להציג מחקר תמחור העברה בתוך 30 יום מדרישת רשות המסים. משמעות הדבר היא שאין חובה להכין את מחקר תמחור ההעברה מראש לפני הגשת הדוחות השנתיים, בניגוד לדרישות בארצות הברית, המחייבות הצגת ראיות עדכניות (Contemporaneous Evidence). עם זאת, ישנם סיכונים שחשוב להכיר:

1. הצהרה בטופס 1385 – בטופס 1385, אותו נדרש רואה החשבון או סמנכ"ל הכספים (CFO) לחתום, החברה מחויבת להצהיר אם העסקה הבינלאומית מבוססת על מחקר תמחור העברה. אם החברה מצהירה שאין מחקר כזה, הדבר עלול להדליק נורה אדומה מצד רשות המסים ולסיכוי גבוה לבדיקת שומה פרטנית.
2. סיכוי מוגבר לביקורת מס היעדר מחקר תמחור העברה מגדיל את הסבירות לכך שהחברה תיבדק, לא רק בנוגע לתמחור העברה אלא גם בתחומים אחרים. ביקורת כזו עשויה לגרור עלויות נוספות משמעותיות, כגון שירותי ייעוץ, ייצוג משפטי, או דרישות להשלמת מסמכים.
3. סיכון להחלטות חד-צדדיות מצד רשות המסים במקרה שהחברה אינה מגישה מחקר תמחור העברה תוך 30 יום מדרישת רשות המסים, רשות המסים רשאית לקבוע בעצמה את שווי העסקאות הבינלאומיות. דוגמאות להחלטות חד-צדדיות:
   • בחירת שיטת התמחור: במקום שיטת “עלות בתוספת רווח” (Cost Plus), הרשות עשויה לבחור שיטה אחרת, כגון אחוז מהרווח התפעולי.
   • קביעת בנצ'מרק שונה: הרשות יכולה להגדיר טווח מחירים או שוליים אחרים מאלו שהחברה הייתה קובעת בעצמה.

השלכות אפשריות של אי-עדכון מזכר תמחור העברה

1. עלויות כספיות מוגברות – מעבר להוצאות הכרוכות בביקורת מס, ייתכנו שומות מס גבוהות בהרבה מהצפוי, כתוצאה מהחלטות חד-צדדיות של רשות המסים.
2. פגיעה בתדמית החברה – תהליך ביקורת מס, במיוחד בתחום רגיש כמו תמחור העברה, עלול לפגוע במוניטין של החברה מול משקיעים, שותפים עסקיים ועובדים.
3. ביקורת מס או דרישות נוספות מצד רשות המסים עלולות לגרום לעיכובים בתהליכים עסקיים שוטפים, במיוחד כאשר מעורבות מספר רב של מחלקות בתוך הארגון בתהליך המענה לדרישות הרשות.

סיכום והמלצות

ה-MEMO מזכר תמחור העברה הוא כלי קריטי לניהול סיכונים בעסקאות בינלאומיות. אי-עדכון המזכר עשוי להגדיל את החשיפה לסיכוני ביקורת מס, החלטות חד-צדדיות מצד רשות המסים, והוצאות בלתי צפויות.

המלצות לפעולה:

1. בקרה שוטפת –  יש לוודא שמזכר תמחור העברה מעודכן בהתאם לתקנות האחרונות.
2. ייעוץ מקצועי –  מומלץ להיעזר במומחים בתחום תמחור העברה ובחברות המתמחות בכך, על מנת לצמצם סיכונים ולהתאים את המזכר לדרישות החוק.
3. מעקב אחר דרישות הרשות –  חשוב לעקוב אחר דרישות רשות המסים ולעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו להגשת המסמכים.
4. ניהול נכון של תמחור העברה אינו רק דרישה חוקית אלא גם דרך לשמור על יציבות פיננסית ותפעולית של החברה.

העסקת עובדים בארה"ב – מה חשוב לדעת וכיצד לנהל זאת ביעילות

העסקת עובדים בארה"ב על ידי חברות ישראליות הפכה לנפוצה יותר ויותר, במיוחד בקרב חברות טכנולוגיה עם פעילות גלובלית. התהליך מציע הזדמנויות לצמיחה והתרחבות, אך גם כרוך במורכבות רגולטורית, מיסויית ותפעולית. על מנת לנהל את העסקת העובדים בארה"ב בצורה נכונה, חשוב להכיר את הדרישות הבסיסיות ולבחון פתרונות שמפשטים את התהליך, כמו לשכות שירות שכר (Payroll Services) כדוגמת Justworks או באמצעות חברות המעניקות שרות העסקת עובדים כדוגמת Deel ו-Papaya

1. הבנת המסגרת החוקית בארה"ב

העסקת עובדים בארה"ב מחייבת עמידה בדרישות פדרליות ומדינתיות שונות. יש לוודא שהחברה נרשמת כישות משפטית במדינה הרלוונטית, פותחת חשבונות מס מתאימים ומשלמת מסים מדינתיים ופדרליים בהתאם לחוק. חלק מהדרישות המרכזיות כוללות:

• מספר זיהוי מעסיק (EIN): כל חברה המעסיקה עובדים בארה"ב חייבת להירשם ולקבל EIN מהממשלה הפדרלית.
• ציות לחוקי עבודה: חוקים כמו חוק שכר המינימום הפדרלי (FLSA) ומדיניות שעות עבודה ומנוחה משתנים ממדינה למדינה.
• עמידה בתקני אי אפליה: כגון חוק השוויון בהעסקה (EEO).

בנוסף יש לקחת בחשבון שהעסקת עובדים עשויה לייצור נקסוס – Nexux קשר מיסויי בין החברה למדינה, המוביל לחובת דיווח במדינה ואף לחיוב במס מכירה (Sales Tax).

2. טפסים חשובים להעסקת עובדים

• טופס W-4 (Employee's Withholding Certificate): זהו טופס שממלא כל עובד חדש בארה"ב. מטרתו לקבוע את סכום ניכוי המס הפדרלי שיש לנכות ממשכורתו. יש לעדכן טופס זה בכל פעם שמעמדו האישי או המשפחתי של העובד משתנה.

• טופס I-9 (Employment Eligibility Verification): כל מעסיק בארה"ב מחויב לוודא שהעובד מורשה לעבוד בארה"ב. טופס זה דורש מהעובד לספק תיעוד המאשר את זכאותו לעבודה, כגון דרכון אמריקאי, גרין קארד או ויזת עבודה.

3. ניהול שכר בארה"ב

ניהול שכר בארה"ב דורש הבנה מעמיקה של מערכת המס המקומית והפדרלית, כמו גם עמידה ברגולציות מדינתיות. תהליך חישוב השכר כולל:

• ניכוי מסים פדרליים, מדינתיים ומקומיים.
• ניהול ניכויים סוציאליים (Social Security) וביטוח בריאות (Medicare).
• תשלום שכר שעות נוספות בהתאם לחוק.
• החזר הוצאות 
• תשלום בונוסים ועמלות מכירה

4. פתרונות לניהול שכר בארה"ב

לשכות שירות שכר, כמו Justworks, Gusto ו-Paychex, הן פתרון אידיאלי לחברות ישראליות המעוניינות להעסיק עובדים בארה"ב מבלי להתמודד עם המורכבויות התפעוליות והמיסוייות. לשכות אלו מספקות:

• ניהול תשלומים: חישוב שכר אוטומטי ותשלום מסים בזמן.
• תמיכה ברגולציה: עמידה בדרישות הפדרליות והמדינתיות.
• ניהול הטבות לעובדים: כולל ביטוח בריאות, הפרשות פנסיוניות והטבות נוספות.

Justworks, לדוגמה, היא פלטפורמה המציעה פתרון כולל (PEO) לניהול שכר, הטבות ותאימות רגולטורית בארה"ב. השימוש בשירות מסוג זה מפשט את תהליך ההעסקה ומפחית את הסיכוי לטעויות יקרות.

5. עלויות וניהול ציפיות

חשוב להבין שעלות העסקת עובד בארה"ב גבוהה יחסית בשל תשלומי מסים, הטבות וחוקי עבודה מחמירים. תכנון נכון של תקציב ההעסקה, יחד עם בחירת ספקי שירות מתאימים, יסייעו לצמצם עלויות ולנהל את תהליך ההעסקה ביעילות.

סיכום

העסקת עובדים בארה"ב היא משימה מורכבת אך אפשרית כאשר מנהלים אותה בצורה נכונה. באמצעות שימוש בשירותי שכר מקצועיים כמו Justworks, מילוי טפסים מתאימים כגון W-4 ו-I-9, והבנה מעמיקה של הרגולציות, תוכלו להבטיח העסקה תקינה ויעילה.

אנו ב-AccountX מתמחים במתן שירותי ניהול שכר לחברות ישראליות עם פעילות בארה"ב. נשמח לסייע לכם להתמודד עם האתגרים ולהפוך את העסקת העובדים בארה"ב לתהליך פשוט ואפקטיבי. צרו קשר עוד היום!

ביקורת דוחות כספיים

ביקורת דוחות כספיים של חברת טכנולוגיה וסטארטאפים, מחייבות הכרה של עולמות הטכנולוגיה עם הבנה של חשבונואת מתקדמת המתאימה לעולמות תוכן אלו. על המבקר להבין עולמות טכנולוגיה ומינוחים מקצועיים על מנת שיוכל לתקשר ברמה מקצועית עם הנהלת החברה לדוגמא הכרה של מינוחים כגון גיוס SEED, ARR, CAC, LTV. לא מעט רואי חשבון לא מכירים מינוחים אלו לעומק, ולעיתים זה פוגע בביקורת עצמה. בנוסף על המבקר להכיר תקני חשבונאות ייחודיים לחברות טכנולוגיה כגון הכרה בהוצאות מו"פ (IAS 38) ותקן IFRS 15 המטפל בהכנסות מחוזים על לקוחות.

תחילה, מהי בעצם ביקורת דוחות כספיים?

ביקורת דוחות כספיים היא תהליך שמטרתו לבדוק את הדוחות הכספיים של חברה על מנת לוודא שהם מדויקים ומשקפים את מצבה הפיננסי האמיתי. תהליך זה מתבצע על ידי רואה חשבון מוסמך ונעשה בהתאם לסטנדרטים חשבונאיים מקובלים. הביקורת מבוצעת על ידי רואה חשבון מוסמך בשנה העוקבת לשנת הדוח לדוגמא דוחות כספיים לשנת 2024 יבוצעו בתחילת שנת 2025 לאחר שהנהלת החשבונות סיימה את עבודת כולל התאמת בנקים ספקים וניתוח כרטיסים.

מדוע ביקורת דוחות כספיים חשובה במיוחד לחברות טכנולוגיה וסטארטאפים?

1. שקיפות וגיוס משאבים: חברות טכנולוגיות וסטארטאפים נדרשים לרוב לגייס הון חיצוני. משקיעים פוטנציאליים יבקשו לרוב דוחות מנהלים פנימיים של החברה כגון תחזית שנתיים קדימה, ובנוסף יבקשו דוחות כספיים מבוקרים.
2. עמידה בדרישות רגולטוריות: חברות טכנולוגיה, במיוחד אלו שפועלות בשווקים בינלאומיים, חייבות לעמוד בדרישות רגולטוריות מחמירות. ביקורת דוחות כספיים מסייעת להבטיח עמידה בתקנים ולמנוע קנסות ועונשים.
3. זיהוי מוקדם של בעיות: ביקורת יסודית יכולה לסייע בזיהוי מוקדם של בעיות חשבונאיות או תהליכים פנימיים שאינם יעילים, דבר שיכול לחסוך לחברה כספים ומשאבים בעתיד.

אתגרים ייחודיים בביקורת דוחות של חברות טכנולוגיה וסטארטאפים

חברות טכנולוגיה מתאפיינות במודלים עסקיים מורכבים, נכסים בלתי מוחשיים כגון פטנטים וקניין רוחני, והכנסות ממנויים וממוצרים דיגיטליים. כל אלו דורשים רמות מורכבות נוספות בתהליך הביקורת.

1. הערכת שווי נכסים בלתי מוחשיים: נכסים כמו קוד תוכנה, פטנטים וקניין רוחני (IP) הם חלק מהותי בשווי החברה, אך קשה להעריך אותם באופן מדויק. על המבקר לשקול כיצד להציג נכסים אלו בדוח הכספי
2. הכנסות על בסיס חוזי SaaS: בסטארטאפים המציעים שירותי SaaS, יש לעתים קושי בניהול חשבונאי מדויק של הכנסות מחוזים רב-שנתיים. על המבקר לבחון את ההכנסות ולעיתים יבצע תיקון כגון מיון של חלק מההכנסה להכנסה מראש.
3. שינויים מהירים בעסק: הסטארטאפים לרוב מתמודדים עם שינויים מהירים במודל העסקי שלהם, מה שמצריך עדכון תכוף של תהליכים חשבונאיים והתאמה לסטנדרטים מתפתחים.

טיפים לביצוע ביקורת מוצלחת

1. עבודה עם רואה חשבון המתמחה בטכנולוגיה: חשוב לבחור רואה חשבון שיש לו ניסיון בתחום הטכנולוגיה והסטארטאפים, על מנת לוודא שהביקורת תהיה מדויקת ומותאמת לאופי החברה. לנו באקאונטיקס ניסיון של 25 שנים בעבודה עם חברות טכנולוגיה כולל ביקורת, מחירי העברה ותוכניות עיסקיות
2. תיעוד והכנת מסמכים: כדאי להשקיע בתיעוד מסודר של התהליכים הפנימיים הסכמים מהותיים והסכמי השקעה, כך שרואה החשבון יוכל לעבוד בצורה יעילה, זה יכול להתבצע באמצעות הקמת חדרי נתונים (Data Rooms) זה יכול גם לעזור מאוד בגיוס כספים בתהליך ה Due Diligence
3. שקיפות בתקשורת עם ההנהלה: חשוב לדווח להנהלה על תוצאות הביקורת באופן שקוף וברור, כדי שלא תהיינה הפתעות. לדוגמא הערת עסק חי, לסטארטאפ שהיקף המזומנים שלא לא מספיק לשנה קלמדרית קדימה. ל