מודל הכנסות מקובלים בסטארטפים וחברות טכנולוגיות

לאחרונה כתבתי מודל עסקי לרפת, והכתיבה הייתה מרתקת שכן נחשפתי לתעשייה חדשה, וכן נחשפתי למודל הכנסות מרתק שבו יש מטריצה של מספר פרות, כפול ליטר חלב ביום, ומחיר סיטונאי שתנובה מוכנה לשלם לרפתנים (וגם זה תלוי בטיב החלב) התברר לי שגם ברפת יש KPI, ומודל הכנסות מקובל, שגם בו יש אי וודאות ונעלמים.

בדומה לרפת בחברות סטארטאפ יש מודלים מקובלים להכנסות, המודל השולט היום הינו מודל SaaS כאשר למודל זה יש שיטות תמחור שונות, בפאי למטה ניתן לראות את התמחורים המקובלים מבין 350 חברות טכנולוגיות כאשר התמחורים הפופולרים בסדר יורד הן (כאשר ישנם חברות רבות המשלבות מספר מודלים יחדיו):

• Seats – 45% מודל המחשב את ההכנסה לפי משתמשים, בגין כל משתמש נוסף אנחנו נגבה תעריף שימוש בתוכנה/מערכת באופן חודשי או שנתי.
• Transactions – 25% – מודל המקובל בעולמות ה-FINTECH בה התשלום מבוסס על מספר הטרנזקציות שביצענו לדוגמא תשלום חודשי לחברת סליקה, יתבסס על תשלום חודשי + מספר טרנזקציות (מצליחות + נכשלות) כפול מחיר לטרנזקציה, גם אם מדובר על סנטים בודדים, בביצוע אלפי טרנזקציות בחודש, הסכום הינו משמעותי.
• Modules-15% – תמחור ע"פ שימוש במודולים של התוכנה, מודל זה הינו מקובל מאוד במערכות מורכבות בה ניתן לתמחר כל מודול בנפרד לדוגמא מערכות ERP, CRM, בשיטת תמחור זאת אנחנו משלמים בד"כ תשלום בסיסי ועבור כל מודול נוסף או יכולות משופרות של התוכנה נשלם סכום נוסף.
• Total Employees 6% – תמחור המבוסס על מספר עובדים, לדוגמא לשכות לעיבוד שכר יחייבו לפי מספר עובדים.
• Total Revenue  – 5%  מודל נוסף הקיים בעולמות הפינטק והביטוח, בו התמחור נקבע על בסיס מחזור ההכנסות של החברה