Transfer Pricing לסטארטאפים – מתי באמת חייבים דוח מחירי העברה?

Transfer Pricing לסטארטאפים – מתי באמת חייבים דוח מחירי העברה?

סטארט-אפים ישראליים פועלים כמעט תמיד בזירה בינלאומית חברה אם בישראל, חברה בת בארה״ב או באירופה, פעילות מו״פ מקומית, שיווק בחו״ל, גיוסי הון זרים והחזקה של קניין רוחני. בתוך המורכבות הזו עולה שאלה קריטית: מתי באמת חייבים להכין דוח Transfer Pricing (מחירי העברה)? והאם כל סטארט-אפ צעיר נדרש לכך?

התשובה הקצרה: לא תמיד – אבל הרבה יותר מוקדם ממה שנהוג לחשוב. הסיבה העיקרית לדחיית עבודת מחירי העברה בדרך כלל הינה תשומת לב ניהולית, ועלות לא נמוכה של הדו"ח המצריך עבודת חקר של החברות הקשורות.

מה זה Transfer Pricing ולמה זה רלוונטי לסטארט-אפים?

Transfer Pricing הוא מנגנון לקביעת מחירים בעסקאות בין צדדים קשורים  למשל בין חברה ישראלית לחברה אמריקאית שבשליטתה. הרשויות דורשות שהמחירים יהיו לפי עקרון ה-Arm’s Length, כלומר כאילו בוצעו בין צדדים בלתי תלויים.

סטארטאפים נוגעים בתחום הזה כבר בשלבים מוקדמים, גם אם אין רווחים, מכיוון שיש לא מעט פעולות וממשקים בין החברות הקשורות (לדוגמא חברת אם בארה"ב וחברה בת בישראל, ואף ההיפך חברה אם בישראל ובת בעיקר שיווק בארה"ב). 

הממשקים בין החברת שלרוב עולות שאלת מחירי העברה נוגעים ל:

• העברת שירותי מו״פ 
• הקצאת עלויות הנהלה
• שימוש בקניין רוחני
• תשלומי רישוי (Royalty)
• מודלים של Cost Plus

מתי קיימת חובה חוקית להכין דוח מחירי העברה?

לפי פקודת מס הכנסה ותקנות מחירי העברה בישראל, כל חברה שיש לה עסקה בינלאומית עם צד קשור מחויבת לעמוד בכללי Transfer Pricing. עם זאת, קיימת הבחנה חשובה בין:

1. חובת עמידה בעיקרון Arm’s Length

 קיימת תמיד – מרגע שיש עסקה עם צד קשור בחו״ל.

2. חובת הכנת דוח מחירי העברה מלא

 חלה רק אם רשות המסים דורשת זאת (בדרך כלל בביקורת).
עם זאת  הדוח חייב להיות מוכן מראש או ניתן להכנה תוך זמן קצר, אחרת החברה חשופה לשומות, קנסות ופסילת הוצאות.

כלומר אין חובה להגיש דוח מדי שנה, אבל יש חובה מהותית להיות ערוכים.

טעויות נפוצות של סטארט-אפים

1. אין לנו הכנסות – אז אין צורך בדוח
   לא נכון. גם חברות הפסדיות חייבות במחירי העברה תקינים.
2. זו רק חברת בת שיווקית
   גם פעילות שיווק, מכירות או תמיכה – היא פעילות כלכלית שדורשת תמחור.
3. נסדר את זה כשנגיע לאקזיט
   ביקורות מס מתבצעות הרבה לפני אקזיט – ולעיתים מעכבות גיוס או עסקה.
4. נבנה מודל Cost Plus בלי Benchmark אמיתי
   אחוז שרירותי ללא השוואה לשוק אינו עומד בדרישות, ולכן עלול לא להיות מספק.

באיזה שלב סטארט-אפ צריך באמת להשקיע בדוח?

להלן כלל אצבע מעשי:

• שלב Seed / Pre-Seed
  לרוב מספיק ניתוח עקרוני ומודל תמחור בסיסי.
• אחרי הקמת חברה זרה / התחלת פעילות בחו״ל
  כאן כבר מומלץ דוח Transfer Pricing ראשוני.
• לפני גיוס משמעותי (Series A ומעלה)
  כמעט חובה – משקיעים ובדיקות נאותות שמים על זה דגש.
• לפני העברת IP או שינוי מבני
  חובה מקצועית – הסיכון המסוי גבוה במיוחד.

למה דוח Transfer Pricing הוא לא רק “הגנה ממס”?

• דוח מחירי העברה מגן על החברה מביקורות ושומות רטרואקטיביות
• הדוח מייצר ודאות חשבונאית ודיווחית
• משפר עמדת מיקוח מול משקיעים
• מפחית סיכונים באקזיט או רכישה
• יוצר סיפור כלכלי עקבי לקבוצה

סיכום

סטארט-אפים לא חייבים להגיש דוח Transfer Pricing מדי שנה – אבל הם כן חייבים לפעול כאילו יבקשו מהם אותו מחר בבוקר. ברגע שיש פעילות בינלאומית בין צדדים קשורים, ההתעלמות ממחירי העברה היא סיכון מיותר.

הגישה הנכונה היא התאמה לשלב החברה: לא להעמיס על סטארט-אפ צעיר, אך גם לא לחכות לרגע שבו כבר מאוחר מדי.