הסיכוי של סטארטאפ להצליח הינו נמוך מאוד הסטאטיסטיקה מדברת על 1 ל-10. כך שהקמת סטארטאפ חדש מצליח הינה קשה מאוד. הסיבה שיש משקיעים פרטיים ומשקיעי הון סיכון הממשיכים להשקיע נובעת ממודל עיסקי, שהמעט שכן מצליחים, מכסים את ההפסד של אובדן ההשקעה ואף מייצרים רווח למשקיעים, ניתן לקרוא מאמר מעניין באתר של Forbes בנושא.
סיבות לכישלון
סטאטאפ חדש שקם צריך להתמודד ולהצליח במישורים רבים על מנת לשרוד.
אם הסארטאפ גייס כסף אך ה-Market fit לא מושלם, הוא יכשל. אם ה-Market Fit מושלם אך הצוות לא מתאים, הסטארטאפ יכשל, ומעל לכל בעיות תזרים, או תמחור לא נכון, גם כן יהרגו את הסטארטאפ. לכן מרבית הסיכויים שסטארטאפ יכשל מאשר יצליח. על פי הסוכנות לעסקים במשרד הכלכלה, מדי שנה נסגרים 40 אלף עסקים (טרום קורונה) המהווים כ-10% מכלל העסקים הקיימים, נתון זה מלמד שכל עסק חדש עומד בפני אתגרים לא מעטים, ולכן יש חשיבות גדולה לתכנית עסקית מסודרת, וניהול תקציב ותזרים. ככל שהסטארטאפ יפחית בסיכונים תזרימיים ושיווקיים סיכויי ההישרדות שלו יהיו גבוהים יותר. להלן הסיבות העיקריות לכישלון סטארטפים על פי Harvard Business Review.
- כישלון בהתאמת המוצר לשוק (Market Fit) – לעיתים יזמים חושבים על פיתרון לכשל שוק או על מוצר שיעשה את המהפכה הבאה (מישהו אמר Better place) ולאחר גיוסים של עשרות או מאות מיליוני דולרים נסגרים בקול ענות חלשה. התאמת המוצר לשוק הינו מורכב וקשה ולא לחינם אנחנו רואים לא מעט סטארטפים המבצעים PIVOT במהלך הפיתוח, שכן ככל שלומדים לעומק את השוק, ואת השחקנים, לומדים גם שלכל פיתרון יש יתרונות וחסרונות, וכאשר המוצר מקדים את זמנו או שהמוצר פותר את הבעיה אך מייצר בעיה אחרת (רגולציה, אבטחה וכו') הוא נידון לכישלון. בספר המצויין של אריק רייס The Lean Startup מציע המחבר מתודולוגיה רזה לפיתוח על מנת לפגוש מהר את השוק ולבחון את ההתאמה לשוק כבר בשלב מוקדם בפיתוח, על ידי קבלת פידבק מהלקוחות, וזאת על מנת למזער את סיכון השוק.
- תמחור לקוי – תמחור לקוי של המוצר יכול להביא לכישלון בשיווק המוצר. תמחור של מוצר חדשני לעומת פתרונות קיימים גם אם לא מושלמים יגרום להעדפת אלטרנטיבות אחרות, בעת בניית התמחור יש להתחשב בפרמטרים הבאים : עלויות פיתוח ושיווק, מתחרים, עלות המוצר או השרות מול חיסכון ללקוח.
- הנהלה – לרוב המייסדים מקימים את החברה ומחלקים את הון החברה בשלב הראשוני לעיתים עוד לפני שהרעיון מגובש סופית, ואז מאוחר מדי לפטר יזם שלא מתאים, או לא מספק את הסחורה. אחד מהפתרונות לבעיה זאת הינה Reverse Vesting בו מניות המייסד חוזרות לחברה, ללא ארוע מס.
- בעיות תזרים – סטארטאפ שמגייס כמה מאות אלפי דולרים בשלב SEED או כמה מיליוני דולרים בשלב מאוחר יותר, ללא תכנון קפדני ובניית תוכנית עסקית מפורטת ימצא את עצמו עם מזומן שהולך ואוזל (משכורות, שיווק, הוצאות משרד וכו'), ללא הכנסות משמעותיות או גיוס באופק, חשיבות התיכנון של התזרים הינה קריטית כולל חישוב של ה Burn Rate החודשי, ותיכנון מתי צריך להתחיל את תהליך הגיוס.
- בעיות לגליות/ רגולציה – ליזמים שרצים בכל המהירות לעיתים אין את הידע או הסבלנות לבדוק את כל האספקטים לפעילותם, מכירות באירופה מעל סכום סף מחייבות התייחסות למע"מ באירופה, פעילות באירופה או ארצות הבריתנופלת לעיתים תחת רגולציה כבדה של מוסד כספי/חברה מבטחת ועוד. מייסדים חייבים ליווי משפטי וכספי צמוד ולבחון את כל האספקטים המשפטיים לפני שיהיה מאוחר.
