טעויות בדיו דיליג'נס עולות לכם בהשקעה – כך תימנעו מהן

דיו דיליג'נס לסטארטאפ בשלבים מוקדמים – מה חשוב לדעת לפני השקעה?

יזמים רבים מגיעים לשלב בו הם מחפשים משקיע אסטרטגי שיאמין בחזון שלהם ויזרים הון ראשוני להמשך הפיתוח. בשלב זה, כמעט תמיד יבוצע דיו דיליג'נס (Due Diligence) – תהליך בדיקת נאותות מעמיק שמטרתו לבחון את הסטארטאפ מכל היבט אפשרי. עבור היזמים, הכנה נכונה לדיו דיליג'נס יכולה להיות ההבדל בין השקעה מוצלחת לבין דחייה.

בפעם הראשונה שנתקלתי במושג זה אי שם בשנות האלפיים לא הבנתי במה מדובר, מה זה המושג עם הצליל המוזר. אני רק זוכר רשימות אינסופיות של נושאים לבדיקה וכרואה חשבון צעיר, זה היה רק מהצד הכספי. בהמשך הדרך כפאונדר בסטארטאפ צעיר ניתקלתי כבר ברשימות ארוכות יותר הנוגעות גם להיבטים משפטיים, טכנולוגיים ואף נושאי שיווק ועוד.

בכתבה זו נציג את עקרונות הדיו דיליג'נס בשלבים המוקדמים ביותר של החברה (Seed או Pre-Seed), נבין מהם המונחים החשובים, ונפרט על שלושת הצירים המרכזיים: משפטי, פיננסי-חשבונאי וטכנולוגי.

חשוב לציין כי אין פורמט קבוע לדיו דיליג'נס, אולם ההספקטים המשפטיים טכנולוגיים וכספיים תמיד יבחנו ויבדקו

מהו דיו דיליג'נס?

המונח "דיו דיליג'נס" מתאר תהליך שבו המשקיע בוחן לעומק את פעילות החברה כדי לוודא שהמידע שהוצג לו אמין, ושההשקעה אינה טומנת בחובה סיכונים מהותיים שלא נחשפו.
בשלב ה־Seed או Pre-Seed, אף על פי שמדובר לעיתים בחברה צעירה מאוד, המשקיעים עדיין מצפים לראות סדר, שקיפות והכנה מוקדמת.

המימד המשפטי

בשלבים מוקדמים, דווקא הסוגיות המשפטיות עשויות להיות קריטיות ביותר, והן יבדקו לעומק, במהלך הבדיקה אנו נגלה נושאים שלא טופלו מחוסר ידיעה או זמן, או נושאים שטופלו אך לא בצורה מיטבית.

• הסכמי מייסדים: מסמך יסוד שמסדיר זכויות וחובות בין היזמים – מנגנוני פרישה, חלוקת מניות, זכות סירוב ועוד. חוסר בהסכם מסודר עלול להרתיע משקיעים. כמו כן הסכם שכתוב לא טוב יכול להשאיר את המשקיעים בחוץ, דוגמא להסכם כזה הינו הסכם בין מספר פאונדרים, כאשר חלקם פרש ואין מנגנון Reverse Vesting מסודר, כך על אף שהיזם פרש הוא מחזיק עדיין במניות רבות, ונחשב ל- Dead Equity

• קניין רוחני (IP): יש לוודא שהזכויות על הקוד, על הפטנטים או על האלגוריתם נמצאות בבעלות החברה, ולא נשארו בידיים פרטיות של אחד המייסדים או של פרילנסר. לעיתים ה-IP מפוח באקדמיה או בשיתוף גורם מחוץ לחברה (נפוץ בחברות מתחום מדעי החיים), במקרה כזה ישנה חשיבות להסכם המסדיר את היחסים המסחריים.

• חוזים והתחייבויות: גם אם מדובר בחוזה עבודה בודד או בהסכם עם ספק טכנולוגי – משקיע ירצה לראות שהכול מתועד וחתום.

• עמידה ברגולציה: סטארטאפים בתחומים רגישים (כמו פינטק, בריאות דיגיטלית או סייבר) חייבים להציג התאמה לרגולציות בסיסיות כבר מהיום הראשון.

המימד הפיננסי-חשבונאי

משקיע מחפש להבין איך מנוהל הכסף, גם אם מדובר בהון עצמי ראשוני, בשלב זה אין דרישה להצגת דוחות לפי תקינה אמריקאית (US-Gaap) או תקינה בינלאומית – IFRS.

• דו"חות כספיים ראשוניים: למרות שמדובר בחברה צעירה, כדאי להכין דוחות בסיסיים (הוצאות, הכנסות ראשוניות, חובות והתחייבויות).

• הפרדה בין הוצאות אישיות לחברתיות: טעות נפוצה של יזמים היא לערבב כרטיסי אשראי פרטיים עם הוצאות החברה. משקיעים רואים בכך חוסר סדר.

• Cap Table (טבלת בעלי מניות): חייב להיות ברור כמה אחוזים יש לכל מייסד, משקיע אנג'ל או עובד עם אופציות. טבלאות לא מסודרות הן סיבה נפוצה לבעיות בהשקעה.

• תחזית פיננסית: גם אם היא מבוססת על הנחות שמרניות, המשקיע ירצה לראות תוכנית לשנתיים–שלוש קדימה, כולל burn rate (קצב שריפת מזומנים).

המימד הטכנולוגי

בתחום הסטארטאפים, במיוחד בשלבים המוקדמים, הטכנולוגיה היא ליבת הערך. בדיו דיליג'נס טכנולוגי נבחנים היבטים כגון:

• רמת הפיתוח: האם יש אבטיפוס (MVP) עובד? האם מדובר רק ברעיון תיאורטי?

• תיעוד הקוד והמערכת: משקיעים מצפים לראות לפחות מבנה מתועד, גם אם חלקי. קוד לא מתועד עלול להעיד על קושי בהתרחבות עתידית.

• סקיילביליות-Scalability: עד כמה המערכת יכולה לגדול עם כמות משתמשים רבה?

• אבטחת מידע: נושא קריטי כבר מהשלב הראשוני – עמידה בתקנים בסיסיים, ניהול הרשאות וגיבויים.

• תלות באדם יחיד: אם רק מייסד אחד מחזיק בכל הידע הטכנולוגי, זו נקודת סיכון למשקיע, בכל חברה ישנם אנשי מפתח אולם הישענות רבה על איש מפתח אחד אינה בריאה.

מונחים חשובים שכדאי להכיר

• Term Sheet – מסמך ראשוני שמסכם את עקרונות ההשקעה הצפויה.

• Burn Rate – קצב שריפת המזומנים החודשי של החברה.

• Runway – מספר החודשים שהחברה יכולה להמשיך לפעול עם המזומנים הקיימים.

• Data Room – תיקייה דיגיטלית מסודרת שמרכזת את כל החוזים, המסמכים והנתונים למשקיע.

טעויות נפוצות של יזמים לפני דיו דיליג'נס

1. אי־שמירה על רישום מסודר של מסמכים וחוזים.

2. הצגת תחזיות פיננסיות לא ריאליות.

3. חוסר בהגנה על קניין רוחני.

4. ערבוב הוצאות פרטיות עם הוצאות החברה.

5. הסתמכות על ידע של אדם אחד בלבד.

סיכום

דיו דיליג'נס בשלבים מוקדמים (Seed או Pre-Seed) אינו תהליך פורמלי בלבד – הוא מבחן קריטי ליזמים וליכולת שלהם לנהל חברה אמינה ושקופה. הכנה נכונה מראש מאפשרת לא רק לעבור את הבדיקה בהצלחה, אלא גם לשדר למשקיעים מסר ברור- הסטארטאפ שלנו מנוהל במקצועיות ובשקיפות.

יזמים שמסדרים את הבית כבר מהיום הראשון, נהנים מיתרון תחרותי מול אחרים, ויכולים להתקדם במהירות אל עבר ההשקעה הראשונה – הצעד החשוב ביותר במסע היזמי.