חוק האנג'לים החדש
חוק האנג'לים הינו כינוי לסעיף 20 לחוק ההסדרים לשנת 2011 שמטרתו קידום תעשיות עתירות ידע (ובעברית סטארטאפים), על ידי הענקת תמריץ למשקיעים פרטיים (אנג'לים) שלא פועלים במסגרת מאורגנת כ-VC, וחברות השקעה. ההטבה קבעה שיחיד שמשקיע בחברה העומדת בתקנות (חברה ישראלית, שקיבלה אישור מדען ראשי) יזכו להכרה בהשקעתם כהוצאה מוכרת עד לתקרה של 5 מיליון ש"ח. בחודש אוקטובר 2021 פורסם תזכיר חוק במטרה להחליף את חוק האנג'לים שתוקפו פג בשנת 2019
רקע כללי לחוק
מדדי ענף ההיי-טק במהלך שנת 2021 היה בשיא, חברות ישראליות גייסו למעלה מ-5 מיליארד דולר. לשם השוואה, ברבעון ראשון של שנת 2019 (טרום קורונה) עמדו סך הגיוסים על 1.5 מיליאר דולר. כן מספר ההשקעות Seed ו- pre seed בשיא ועומד על כ-150 השקעות חדשות בשנה. אומנם במהלך שנת 2022 ושנת 2023, חלה ירידה משמעותית עקב המצב הפוליטי (רפורמה), והמלחמה.
הקטר של הכלכלה הישראלית תלוי רבות בהשקעות בסטארטאפים צעירים שיתפתחו לחברות ענק, סטארטאפים אלו חייבים השקעה ראשונית, גיוס ראשון של משפחה וחברים (Friends & Families) ושל Angels.
המדינה מעוניינת מאוד בהשקעות ראשוניות אלו, ואף מציעה הטבות מס מרחיקות לכת על מנת להשאיר את IP בישראל. מדינות רבות מציעות הטבות לסטארטאפים (לדוגמא קפריסין שכנתנו הקרובה מציעה IP Box Regime משטר מס של 2.5%) לאור המלחמה על מיקום החברה, החליטה ממשלת ישראל על מתן הטבות שיחליפו את חוק האנג'לים שתוקפן פג בשנת 2019.
ההטבות
החוק מציע מספר הטבות:
- זיכוי במס בגובה של 25% מסכום ההשקעה למשקיעים פרטיים, יש לציין שהטבה זו פחות מטיבה ביחס לחוק הישן שהתיר לנכות את כל סכום ההשקעה מהכנסתו החייבת..
- דחיית תשלום רווח הון במכירה של חברה טכנולוגית, אם המשקיע משתמש בחלק מהתמורה להשקעה בחברת הזנק (תמרוץ למי שביצע EXIT, להמשיך לפעול באקו סיסטמס של ההיטק הישראלי, והפעם כמשקיע) וזאת תוך 12 חודשים ממועד המכירה (הטבה זו בעצם הינה דחיית מס).
- חברה הרוכשת חברה טכנולוגית ישראלית, השקעה זאת לא מוכרת כהוצאה אלא נרשמת במאזן כהשקעה, ואף למס הכנסה לא מוכרת כהוצאה.
התיקון השלישי קובע שהשקעה כזאת תחשב כהוצאה למטרות מס לחברה הרוכשת, והיא תיפרס על פני 5 שנים. - הטבה למוסדות זרים על הלוואה שהעניקו לחברה טכנולוגית ישראלית. חברות אלו יקבלו פטור ממס על ריבית (ומחובת ניכוי מס במקור). מטרת הטבה זאת היא לאפשר לחברות ישראליות גיוס אשראי זול יותר לחברות טכנולוגיות
בדוגמא לעיל ניתן לראות כי ההטבה בחוק הישן משמעותית טובה יותר לאנג'ל מהחוק החדש. אומנם החוק החדש מפשט יותר ונותן וודאות גבוה יותר לאנג'ל מאשר החוק הישן. לצד זאת ההטבה נמוכה יותר.
הערות
- הגדרת חברת מו"פ בחוק הינה חברה פרטית, שמוגדרת כחברת בעלת מפעל טכנולוגי מועדף ע"פ סעיף 51 ד' לחוק. כן שהיקף הכנסותיה מתחת ל 4.5 מיליון ש"ח, וסך ההשקעות לא עולה על 12 מיליון ש"ח (כ-3.8 מיליון דולר). הגדרה נוספת הינה ש-70% מהוצאותיה של החברה הוצאו לשם פיתוח המוצר.
- בעת המכירה של החברה , במידה ונוצר רווח הון, יוקטן הזיכוי שניתן למשקיע מהמחיר המקורי.
- את ההטבות יש להגיש על גבי טפסים 5950-5952
- דגש המרכזי הוא הסרת חסמים
- הסרת הסיכון מהחברה, הרבה חברות נרתעו מאימוץ החוק בגלל הסיכון שיצטרכו לשלם בעצמן במקרה של הפרה.
- הענקת ההטבה על פי אישור רואה חשבון בלבד, ללא צורך באישורי מדען ורולינג מס הכנסה. גם הגדרת חברת מו"פ פשוטה בהרבה מהגדרת חברת מטרה וחברה מתחילה. התוצאה היא שסטארט אפ קטן עם משקיעים קטנים יכול גם כן להנות מטבת המס.
