SAFE הוא הסכם בין משקיע לסטארט-אפ, שבו המשקיע מספק הון לסטארט-אפ בתמורה לזכות לקבל הון עצמי בחברה במועד מאוחר יותר. הון עתידי זה מונפק בדרך כלל במהלך סבב מימון מאוחר יותר (כך שהשאלה הנפיצה של מה שווי הסטארט אפ נדחית לשלב מאוחר יותר), ובשלב זה ה-SAFE מומר להון בתנאים מוסכמים מראש. היתרון של SAFE טמון בפשטות ובגמישות שלו, מכיוון שהוא אינו כרוך בשיעורי ריבית או בתאריכי פירעון קבועים, בניגוד למכשירי חוב מסורתיים (CLA והלוואות המירות).

 

הסיווג של  הסכם SAFE כחוב או הון הוא נושא לוויכוח מתמשך, בעיקר בשל המבנה הייחודי שלו והתנאים שבהם הוא הופך להון.

 

באופן מסורתי, מכשירים פיננסיים הכרוכים בהשקעה של הון עם ציפייה לפירעון עתידי יכולים להיחשב כחוב. עם זאת, SAFE מסבכים הגדרה זו מכיוון שאמנם הם כרוכים בהוצאה הונית ראשונית של המשקיע, אך הם אינם מחייבים את הסטארט-אפ להחזיר את הסכום במזומן. במקום זאת, ההחזר מגיע בצורה של הון עצמי במהלך סבב גיוס עתידי. למרות זאת, יש הטוענים כי הוצאת ההון הראשונית והציפייה להמרת ערך עתידית נושאות די דמיון למכשירי חוב כדי להצדיק סיווג כזה.

 

מצד שני, רבים בקהילות הפיננסיות והמשפטיות טוענים שיש לסווג SAFE כהון. הסיבה העיקרית היא ש-SAFE נועדו להמיר להון עצמי, לא להיפרע כמו הלוואה מסורתית. פוטנציאל ההמרה הזה מתיישב יותר עם השקעות במניות, שבהן המשקיעים מקבלים נתח בחברה בתמורה להונם. בנוסף, מכיוון ש-SAFE אינם כוללים תאריך פירעון או תשלומי ריבית, חסרים להם מאפיינים מרכזיים המגדירים מכשירי חוב, ולכן יש לראות את ה-SAFE כמקדמה על חשבון מניות.

 

פרספקטיבה רגולטורית וחשבונאית

מנקודת מבט רגולטורית וחשבונאית, לסיווג של SAFE יכולות להיות השלכות משמעותיות על סטארט-אפים ומשקיעים. בארצות הברית, למשל, כללי החשבונאות המקובלים (GAAP) אינם מסווגים במפורש SAFE כחוב או הון. במקום זאת, הסיווג תלוי בתנאים הספציפיים של הסכם SAFE ובנסיבות שבהן הוא עשוי להיות מומר להון עצמי. אי בהירות זו מחייבת סטארט-אפים לשקול היטב כיצד הם מציגים SAFE בדוחות הכספיים שלהם, ולעתים קרובות מצריך התייעצות עם רואי חשבון המתמחים בעולמות אלו.

 

לסיווג של SAFE יש השלכות מעשיות הן עבור סטארטאפים והן עבור משקיעים. עבור סטארט-אפים, הסיווג משפיע על האופן שבו מכשירים אלו מדווחים בדוחות הכספיים ויכול להשפיע על הערכת השווי של החברה. עבור משקיעים, הסיווג יכול להשפיע על פרופיל הסיכון של השקעתם, שכן השקעות במניות נושאות בדרך כלל סיכון גבוה יותר (ואפשרי תגמול גבוה יותר) בהשוואה להשקעות בחוב.

 

יש לזכור כי,הסכמי SAFE תופסים עמדה ייחודית בנוף של מימון סטארט-אפים, תוך מיזוג אלמנטים של חוב והון. למרות שהם לא משתלבים בצורה מסודרת לאף אחת מהקטגוריות, המטרה והשימוש המיועדים שלהם מתאימים יותר להון העצמי. משקיעים מספקים הון בציפייה לקבל נתח בחברה, במקום החזר הון עם ריבית. עם זאת, היעדר הנחיות רגולטוריות ברורות לגבי סיווגם מחייב בחינה מדוקדקת של תנאי כל הסכם SAFE והתייעצות עם יועצים פיננסיים ומשפטיים. ככל שהאקוסיסטם של הסטארט-אפ ממשיך להתפתח, כך גם ההבנה והסיווג של מכשירים פיננסיים חדשניים כמו SAFE.