קריפטו כפעילות עסקית או כרווח הון: איפה עובר הגבול?

מכרתם ביטקוין, איתריום – ETH או מטבע דיגיטלי אחר ברווח. השאלה הראשונה היא לא כמה הרווחתם, אלא מה בדיוק עשיתם, השקעתם בנכס ומימשתם אותו, או שניהלתם פעילות מסחרית שהיא עסק? ההבחנה הזו משנה את אופן המיסוי, את הדרך שבה אפשר לקזז הפסדים, ולעיתים גם את חובות הדיווח שלכם.אין כלל שאומר שמי שביצע מספר מסוים של עסקאות בקריפטו הוא עסק, או שמי שהחזיק מטבע שנתיים בהכרח נמצא במסלול הוני. בוחנים את התמונה המלאה. וזה גם המקום שבו לא מעט מחזיקים מגלים בדיעבד שהאקסל שלהם לא מספר את כל הסיפור. ויש לזה השפעעה גדולה על המיסוי, בעוד מיסוי רווח הון הינו 25% ליחיד, מיסוי פעילות עיסקית יכול להגיע למס שולי של 50%, בנוסף לתשלום ביטוח לאומי

נקודת המוצא: מטבע דיגיטלי הוא נכס, לא מטבע חוץ

עמדת רשות המסים, כפי שבאה לידי ביטוי בחוזר מס הכנסה 5/2018, היא שמטבע וירטואלי אינו "מטבע" או "מטבע חוץ" לצורכי מס, אלא נכס. לכן, כאשר אדם פרטי מחזיק מטבע דיגיטלי כהשקעה ומוכר אותו, נקודת המוצא היא אירוע של רווח הון.

הבסיס החקיקתי נמצא בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה, המגדיר "נכס" באופן רחב. באותו סעיף נקבע גם שנכס המוחזק כמלאי עסקי אינו נכס הון. כלומר, אותו ביטקוין – BTC יכול להיות נכס הון אצל משקיע אחד ומלאי עסקי אצל סוחר אחר. הטכנולוגיה לא קובעת את הסיווג, הפעילות הכלכלית קובעת אותו.

אם הפעילות עולה לכדי עסק, ההכנסה ממנה ממוסה במסגרת סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה, העוסק בהכנסה מעסק או ממשלח יד. במצב כזה, לא מדובר עוד במכירת נכס השקעה אלא בהכנסה שוטפת של העסק.

איך בודקים אם המסחר הגיע לכדי עסק?

בתי המשפט פיתחו לאורך השנים מבחנים לסיווג פעילות כעסקית או הונית. בפסק הדין פקיד שומה פתח תקווה נ' מגיד (ע"א 9187/06), בית המשפט העליון חזר על כך שלא בוחנים מבחן בודד, אלא את מכלול הנסיבות. המבחנים המקובלים כוללים את תדירות העסקאות, היקפן, בקיאות הנישום, אופן המימון, תקופת ההחזקה, קיומו של מנגנון עסקי ומבחן הגג של הנסיבות הכוללות.

בקריפטו, המבחנים האלה מקבלים צורה מאוד מעשית. אדם שרכש 3 ביטקוין בשנת 2020, החזיק אותם בארנק פרטי ומכר אותם בשנת 2024, נראה בדרך כלל יותר כמו משקיע הוני. לעומת זאת, מי שמבצע עשרות או מאות פעולות בחודש, סוחר בזירות שונות, משתמש בבוטים, מנתח גרפים, מממן פעילות באשראי ומקדיש למסחר חלק משמעותי מזמנו, מציג מאפיינים עסקיים ברורים יותר.

גם היקף הפעילות חשוב, אבל הוא לא עומד לבד. עסקה אחת בהיקף של 2 מיליון ש"ח אינה הופכת אוטומטית את המחזיק לעסק. מנגד, פעילות בהיקף נמוך יחסית יכולה להיחשב עסקית אם היא שיטתית, תדירה ומנוהלת כמו מקור הכנסה. אין כאן כפתור שבו עוברים מ"השקעה" ל"עסק".

דוגמה פשוטה: אותו רווח, סיווג שונה

נניח ששני אנשים רכשו מטבעות דיגיטליים ב-100,000 ש"ח ומכרו אותם ב-180,000 ש"ח. לשניהם נוצר רווח של 80,000 ש"ח.

הראשון רכש את המטבעות כהשקעה, החזיק בהם תקופה ארוכה ולא ביצע פעילות מסחרית שוטפת. אם העובדות תומכות בכך, הרווח ייבחן כרווח הון. השני ביצע מסחר יומי, החליף מטבעות בתדירות גבוהה, השתמש בפלטפורמות מסחר ובכלי ניתוח, ותיעד את הפעילות כחלק משגרת עבודה. אצלו רשות המסים עשויה לראות ברווח הכנסה עסקית.

הפער אינו סמנטי. בהפסד הון, אפשר לקזז הפסד מול רווחי הון לפי הכללים הרלוונטיים. הפסד עסקי נבחן במסגרת כללי קיזוז הפסדים עסקיים. גם ההוצאות מקבלות טיפול אחר בעסק, הוצאות ששימשו לייצור ההכנסה עשויות להיות רלוונטיות לניכוי, אם הן מתועדות ועומדות בתנאי הפקודה. אצל משקיע הוני, התמונה שונה.

בעוש שהסוחר הראשון ימוסה לפי סעיף 88 לפקודה- הוא ימוסה לפי 25%, בעוד הסוחר המקצועי ימוסה לפי מס השולי שלו שיכול להגיע ל 50%.

מה עושים עם Staking, כרייה ופעילות DeFi?

מסחר אינו הפעילות היחידה שמייצרת אירועי מס. כרייה, Staking, מתן נזילות, תגמולים מפרוטוקולים והכנסות מפעילות DeFi דורשים בחינה נפרדת. כאשר אדם מפעיל מערך כרייה או מעניק שירותים בתחום באופן מאורגן ומתמשך, קשה יותר לטעון שמדובר רק בהשקעה פסיבית.

גם החלפה של מטבע אחד באחר אינה פעולה "בלתי נראית" רק משום שלא נכנס שקל לחשבון הבנק. לפי עמדת רשות המסים לגבי נכסים דיגיטליים, החלפת BTC ב-ETH היא מימוש של הנכס הראשון ורכישה של השני. לכן צריך לשמור נתונים על כל פעולה: תאריך, כמות, שער בשקלים, עמלה, כתובת ארנק והפלטפורמה שבה בוצעה העסקה.

בפועל משרדנו מטפל בעשרות סוחרים באמצעות חיבור הארנקים למערכת חישוב מס KOINLY כאשר המערכת מסייעת לחשב את המס, ואף להפחית את חבות המס במספר מקרים.

המסמכים שיקבעו את התשובה

מי שטוען לרווח הון צריך להיות מסוגל להסביר את דפוס ההחזקה שלו, לא רק לסמן תיבה בדוח. היסטוריית עסקאות מלאה, דוחות מהבורסות, תנועות ארנקים, אסמכתאות להפקדות ולמשיכות ותיעוד של עלויות רכישה הם חומר העבודה. בלי הנתונים האלה, קשה לחשב רווח נכון וקשה עוד יותר להגן על הסיווג שנבחר.

אם הפעילות משמעותית, כדאי לבצע את הניתוח לפני הגשת הדוח ולא אחרי שמתקבלת שאלה מרשות המסים. במקרה של מסחר אינטנסיבי, סטייקינג, כרייה או פעילות דרך חברה, הסיווג צריך להיבחן על בסיס העובדות המדויקות ולא על בסיס הכותרת שהמחזיק נתן לעצמו.
כאמור חיבור למערכת קוינלי מסייע בהפקת תיעוד שכולל מספר טרנזקציות שבוצע ברמה יומית, חודשית ושנתית, וכן מה אופי הפעילות של הסוחר