האם אני יכול להקים סטארטאפ כעוסק מורשה?

האם אני יכול להקים סטארטאפ כעוסק מורשה?

מדי שבוע פונה אליי פאונדר (יזם) עם רעיון מבריק, ושואל האם עליו לפעול במסגרת חברה בע״מ, או שמא ניתן להקים סטארטאפ ולפעול כעוסק מורשה.

כדי להשיב על שאלה זו, מומלץ לקרוא תחילה את המאמר הקודם שלי בנושא יתרונות וחסרונות של עוסק מורשה. במאמר הנוכחי אסקור בקצרה את היתרונות והחסרונות של כל אחת מצורות ההתאגדות, ולבסוף אציג את עמדתי באשר לפעילות סטארטאפ כעוסק מורשה.

יתרונות של עוסק מורשה על פני חברה בע"מ?

עוסק מורשה הינה צורת התאגדות בה, היזם נרשם במשרדי מע"מ כעוסק החייב לגבות מע"מ בגין הכנסותיו, ומנגד רשאי להתקזז על מע"מ תשומות. בדרך כלל הדיווח יהיה אחת לחודשים, כאשר בסוף שנה נדרש להגיש דוח שנתי לרשויות המס.

היתרונות העיקריים של פעילות במסגרת עוסק מורשה:

• פשטות וקלות הקמה , תהליך רישום מהיר ברשויות המס.
• ניהול חשבונות פשוט יותר (נקרא הנהלת חשבונות "חד צידית").
• עלות תפעולית ואחזקה זולה יותר מחברה, ללא אגרת רשם חברות, וניהול חשבונות זול יותר.
• שליטה יחידה של העוסק בעסק, ללא בעלי מניות ודירקטריון הקיימים בחברה.

היתרונות העיקריים של פעילות במסגרת חברה:

• אחריות מוגבלת – החברה היא אישיות משפטית נפרדת, והאחריות של בעלי המניות מוגבלת להון המניות שהושקע. לעומת זאת, עוסק מורשה חשוף לאחריות אישית בלתי מוגבלת. נושא זה קריטי בסטארטאפ בו בחרה פועלת בסביבה עתירת סיכון (POC בחברות גדולות נושא פוטנציאל עצום עם סיכון לרשלנות וגרימת נזקים)

• תדמית עסקית – פעילות במסגרת חברה נתפסת כרצינית ומקצועית יותר בעיני לקוחות, שותפים ומשקיעים פוטנציאליים. פאונדרים המכוונים לגיוס לא יוכלו לבצע זאת במסגרת עוסק מורשה.

• גמישות במבנה ההון – חברה מאפשרת גיוס הון באמצעות הקצאת מניות, אופציות או הסכמי SAFE, אפשרויות שאינן קיימות בפעילות כעוסק מורשה.

טוב אז מה בכל זאת כדאי לי כפאונדר?

כאמור, זו שאלה שאני נשאל לעיתים תכופות. ברוב המקרים המוטיבציה לפעול כעוסק מורשה נובעת משיקולי חיסכון בעלויות, כפי שפורט לעיל, או מכך שלפאונדר כבר קיים תיק עוסק מורשה פעיל והוא מבקש להמשיך את הפעילות במסגרת קיימת.

את התשובה ניתן לחלק לשני חלקים:

• באילו מקרים נכון והגיוני לפעול כעוסק מורשה,

• ובאילו מקרים מומלץ כבר בשלב מוקדם לפעול במסגרת חברה בע״מ.

כדאיות פעילות כעוסק מורשה

• מדובר בשלב מוקדם POC (Proof Of Concept) או בשלב פרה־סיד

• אין עדיין השקעות מגורמים חיצוניים

• הסיכון המשפטי נמוך יחסית

• המייסד הוא הבעלים היחיד כך שאין דרישה להקצאת הון

• הפעילות מבוססת בעיקר על שירותים / פיתוח

כדאיות פעילות כחברה

• יש יותר ממייסד אחד ויש צורך בהקצאת הון, מה שלא מתאפשר במסגרת של עוסק מורשה

• יש קניין רוחני משמעותי – במקרה כזה תחילת פעילות כעוסק מורשה והעברת ה IP לחברה יכול לייצור ארוע מס או העברה לפי סעיף 104, מצריך חסימת מניות לתקופה של 2-4 שנים

• יש חשיפה משפטית / חוזים מהותיים , במקרה כזה יש יתרון להגנה המשפטית של החברה

• מענק אופציות במסגרת סעיף 102 –  כאשר מגייסים עובדי מפתח ורוצים להעניק אופציות , יש לפעול במסגרת חברה (לא קיים נושא אופציות בעוסק מורשה)

• נדרש ניתוק אחריות אישית

סיכום

סטארט־אפים יכולים לפעול הן במסגרת חברה בע״מ והן כעוסק מורשה. בפועל, ברוב המכריע של המקרים המסגרת הנכונה והמתאימה לסטארט־אפ היא חברה בע״מ. יחד עם זאת, בכ־5%–10% מהמקרים בלבד, יש היגיון להתחיל את הפעילות כעוסק מורשה בדרך כלל כשלב זמני, ממוקד ומוגדר מראש.

הבחירה הנכונה תלויה בפרמטרים רבים: שלב המיזם, אופי הפעילות, צפי לגיוס הון, רמת הסיכון והיעדים העסקיים של הפאונדר. החלטה שגויה בשלב מוקדם עלולה לייצר עלויות, סיכונים וסיבוכים מיותרים בהמשך הדרך.

אם אתם מתלבטים איזו מסגרת מתאימה לכם כעת מומלץ להתייעץ ולקבל החלטה מושכלת כבר בתחילת הדרך.