שיטות רווחיות (Transactional Profit Methods) במחירי העברה
מחירי העברה (Transfer Pricing) הם מחירים הנקבעים לעסקאות בין צדדים קשורים, בדרך כלל בין ישויות שונות בתוך תאגיד רב-לאומי. קביעת מחירים אלו מחייבת התאמה לעיקרון "מחיר השוק" (Arm’s Length Principle), כלומר – יש לקבוע את המחירים כאילו מדובר בעסקאות בין צדדים בלתי תלויים. אחת הדרכים להשיג התאמה זו היא באמצעות שיטות רווחיות, שהן קבוצת שיטות להערכת מחירי העברה על בסיס רווחיות כוללת.
שיטות רווחיות משמשות כאשר אין נתונים מספקים או מידע נגיש על עסקאות דומות בין צדדים בלתי קשורים , והן מאפשרות ניתוח של רווחיות צד אחד לעסקה או לפעילות, תוך השוואה לחברות דומות בשוק.
הסוגים המרכזיים של שיטות רווחיות
ישנן שתי שיטות עיקריות בקטגוריה זו:
שיטת שולי הרווח התפעולי נטו (Transactional Net Margin Method – TNMM)
שיטת פיצול הרווחים (Profit Split Method – PSM)
1. שיטת שולי הרווח התפעולי נטו – TNMM
שיטה זו בודקת את שיעור הרווחיות של אחד מהצדדים לעסקה (בדרך כלל הצד הפחות מורכב, אשר נושא בסיכון תפעולי נמוך), באמצעות מדדים כמו:
שיעור רווח תפעולי על מחזור הכנסות (Operating Margin),
רווח על עלות (Return on Costs),
רווח על נכסים (Return on Assets).
השוואה נעשית מול חברות דומות בשוק הפועלות בתנאים דומים. לדוגמה, אם חברת בת בישראל מעניקה שירותים תפעוליים לחברת האם בחו"ל, ניתן לבדוק מהו שיעור הרווח המקובל בתחום השירותים הזה בשוק המקומי, ולהשוות לרווח של החברה הבת.
יתרון השיטה הוא בפשטות ובשימוש בה כאשר קשה למצוא עסקאות זהות או דומות. עם זאת, יש צורך בזהירות רבה בבחירת חברות להשוואה, תוך ניתוח של רמת הסיכון, הפונקציות המבוצעות, והנכסים בהם נעשה שימוש.
2. שיטת פיצול הרווחים – PSM
שיטה זו נועדה למקרים שבהם שני הצדדים לעסקה תורמים תרומה מהותית לערך שנוצר – לדוגמה, בפיתוח משותף של נכסים בלתי מוחשיים (IP), או במקרים של אינטגרציה עסקית עמוקה.
השיטה כוללת שני שלבים:
חישוב הרווח הכולל שנוצר במסגרת הפעילות המשותפת.
פיצול הרווח בין הצדדים בהתאם לתרומתם היחסית – לפי ניתוח פונקציונלי, השקעה בנכסים, סיכונים שנלקחו, ופרמטרים נוספים.
ישנן שתי גרסאות עיקריות של השיטה:
Contribution Analysis – פיצול לפי תרומת כל צד ליצירת הרווח.
Residual Analysis – פיצול הרווח לשניים: ראשית תגמול רגיל על פונקציות בסיסיות, ולאחר מכן פיצול של הרווח השיורי על סמך תרומה לנכסים ייחודיים.
שיטה זו מתאימה במיוחד לחברות טכנולוגיה, לחברות תרופות, ולמיזמים הכוללים שיתוף פעולה בפיתוח.
מתי משתמשים בשיטות רווחיות?
שיטות רווחיות לרוב נבחרות כאשר:
לא קיימות עסקאות השוואה ישירות (שיטות מבוססות עסקאות אינן ישימות).
אחד מהצדדים לפעילות נחשב ל"פונקציונלית פשוט" (routine entity).
קיימת אינטגרציה גבוהה בין הישויות הקשורות, או תרומה הדדית לערך הנוצר.
יתרונות וחסרונות
יתרונות:
מאפשרות קביעת מחיר שוק גם כאשר אין עסקאות דומות בנמצא.
שיטת TNMM פשוטה יחסית ליישום.
שיטת PSM מאפשרת התייחסות מורכבת למודלים עסקיים מתקדמים.
חסרונות:
רגישות גבוהה לבחירת מדדי רווחיות ותאימות בין חברות ההשוואה.
שיטות אלה דורשות ניתוח פונקציונלי מדויק, ולעיתים רבות מעורבות של שיקול דעת סובייקטיבי.
פיצול הרווח לפי PSM עלול להיות מורכב ודורש מידע עסקי נרחב ולעיתים רגיש.
סיכום
שיטות רווחיות הן כלי חיוני בארגז הכלים של מחירי העברה, במיוחד בעידן הגלובלי בו חברות פועלות במדינות רבות, מפתחות נכסים יחד, וחולקות סיכונים ורווחים. השימוש בשיטות אלו מחייב הבנה עמוקה של המודל העסקי, הפעילות של כל ישות, והסביבה הכלכלית בה היא פועלת. יישום נכון של שיטות רווחיות תורם לקיום עקרון המחיר הריאלי ומקטין את החשיפה לסיכונים מול רשויות המס.
