תפקיד מנהל הכספים בתקופות משבר
בשנים האחרונות הכלכלה הישראלית חוותה טלטלות רבות שהציבו אתגרים לעסקים ולאזרחים. משבר הקורונה, שהתפרץ בסוף 2019, צמצם פעילות עסקית, שיבש שרשראות אספקה, והוביל להתערבות ממשלתית נרחבת בכלכלה. טרם ההתאוששות מהשלכות הקורונה, נקלעה ישראל למשבר פוליטי עמוק סביב הרפורמה המשפטית, שעוררה חוסר ודאות בשווקים והחריפה מתחים חברתיים. ואז, ב- 7 באוקטובר 2023, פרצה מלחמה קשה, ששינתה את סדר היום הלאומי והכלכלי. בשנים אלו שימשתי כסמנכ”ל כספים בחברת נירלט הממוקמת בקיבוץ ניר עוז, ונחשפתי לחשיבות תפקידו של מנהל הכספים בתקופות מורכבות ובעת משבר.
כשמתחיל שינוי – צריך לשים לב
במקרים רבים שינויים אינם נופלים בהפתעה ויש סימנים מקדימים – לפעמים מדובר בסימנים הולכים ומתחזקים לאורך זמן, לפעמים בסימנים חזקים המופיעים בסמוך לאירוע ולפעמים האירוע מתפרץ ללא התראה.
במקרים שבהם יש סימנים אסור להתעלם מהם. כאשר יש אינדיקציות מוקדמות לכך שמשהו קורה או עלול לקרות חשוב לזהות זאת בזמן ולהגיב בהתאם. כאן נכנס תפקידו של מנהל הכספים בחברה: עליו לעקוב אחר מידע ונתונים, להרים דגלים, להוביל תוכניות ולהיות עם היד על הדופק במיוחד בזמנים אלה.
בניית תחזיות שונות (Scenario Planning) וכלים לקבלת החלטות
אחד הדברים שלמדתי הוא שתקציב שנתי קבוע אינו מספיק בעת משבר. החברה חייבת לעבוד עם תחזיות גמישות שמתעדכנות לפי השינויים. ולא מדובר רק באקסלים – אלא בשיח מעמיק ורציני בתוך ההנהלה מה עשוי להשתנות, אילו תרחישים אפשריים, וכיצד מגיבים לכל אחד מהם, והדבר דורש שילוב של מספר מרכיבים:
- היכרות עמוקה עם הפעילות העסקית והפיננסית של החברה.
- שיתוף פעולה בין האגפים השונים (תפעול, מכירות, שיווק, משאבי אנוש וכספים).
- מידע שוטף וזמין, תחזיות עדכניות ויכולות אנליטיות המאפשרות לנתח במהירות את הנתונים והתחזיות המשתנים.
תזרים מזומנים ומערכות יחסים
בתקופות לא יציבות, אחד התחומים בהם אני מתמקד הוא תזרים המזומנים. לא מדובר רק במעקב, אלא בניהול פעיל – כמה כסף נכנס, ממי, אילו פעולות ננקטות לעידוד תשלומי לקוחות (כגון הנחות על תשלום במזומן), זהירות מול לקוחות מסוכנים, דחיית תשלומים במידת הצורך, ונטילת אשראי (גם אם כרגע לא נראה שהוא נדרש), תגובות מהירות לבעיות וכד’. לעיתים נדרש אף שיחות מאתגרות עם לקוחות, ספקים או בנקים, אבל כשעושים זאת בצורה רגישה ונכונה – זה עובד וחוסך בעיות רבות בהמשך.
מערכת יחסים טובה עם הבנקים, הלקוחות והספקים היא לא “nice to have” – אלא תנאי מהותי לעבודה השוטפת וביחוד לתקופות משבר. לכן חשוב לקיים תקשורת שוטפת עם הגורמים הרלוונטיים – כדי שאם תתעורר בעיה, יהיה עם מי לדבר.
צמצום עלויות באופן מחושב
בעת לחץ כלכלי, קל מאוד ללחוץ על כפתור “קיצוץ רוחבי”. אך הניסיון מראה שזה כמעט תמיד לא נכון – אסור שתקופה מורכבת תגרום לפגיעה ארוכת טווח בחברה ואסור שהקיצוץ יפגע בתחומים שמביאים ערך (אלא אם מדובר במבוי סתום). למשל חברות רבות מבצעות מיידית קיצוצי עובדים, ובכך מאבדות עובדים טובים ומקטינות את הנאמנות של העובדים שנותרו.
לכן, אני מעדיף להתחיל בהבנה: איפה באמת נכון ואפשר להתייעל? האם יש תהליכים מיותרים? כפילויות? בנוסף, אם לחברה יש יכולת כלכלית אני שואל את עצמי האם יש הזדמנויות במשבר האם כדאי לבצע השקעות חדשות (כולל בטכנולוגיות) שיאפשרו להתמודד טוב יותר עם המצב או ישפרו את הגמישות והיעילות או יפחיתו עלויות ואולי אף יפתחו אפיקי הכנסה חדשים לטווח ארוך? במקרים רבים זו הדרך הנכונה לחסוך היכן שנדרש ובמקביל להשקיע בעתיד החברה.
להסתכל קדימה, ולא רק על ההווה
מנהל טוב חייב להקדיש חלק ניכר מזמנו ל”חשוב” ולא רק ל”דחוף”. קל מאד להישאב לניהול היומיומי של בעיות, ולפעמים בתקופות משבר אין ברירה אלא לעשות זאת. אך לצד זאת, ישנה חשיבות רבה גם להסתכלות קדימה. מה יקרה כשה”גל העכור” יעבור? האם החברה תהיה חזקה יותר? האם היא נערכת לצרכים העתידיים? האם ייווצרו הזדמנויות בעקבות המשבר? שאלות אלו חייבות להישאל.
סיכום
מנהל כספים כיום אינו עוסק רק בכספים – אלא מהווה שותף מלא ומוביל בתהליך קבלת ההחלטות העסקיות, בתקופות רגילות אך ביתר שאת בתקופות משבר. תפקידו אינו רק “לשדר ביטחון”, אלא לוודא שהחברה פועלת על “קרקע יציבה” ככל הניתן.
ניתוח סיכונים והיערכות מראש הם כלים הכרחיים, שמסייעים לחברה לעבור את המשבר בצורה טובה – ואף עשויים להפוך את המשבר להזדמנות.
לדעתי, כל חברה חייבת להיערך לכך. גם חברות קטנות יכולות להגיע לתוצאות דומות לאלו של חברות גדולות – באמצעות קבלת שירותי ניהול כספים חיצוני הזמינים כיום.
