איך מכניסים כספי קריפטו לבנק בישראל?

מכרתם ביטקוין או מטבע אחר, הכסף כבר נמצא בזירת המסחר, ועכשיו אתם רוצים להעביר אותו לחשבון הבנק. בנקודה הזאת לא מעט מחזיקי קריפטו מגלים שהאתגר אינו המכירה אלא ההוכחה מאיפה הגיעו המטבעות, איך נרכשו, מה קרה להם לאורך השנים, ואיך חושב המס.

בנק שמקבל העברה שמקורה בקריפטו צריך להבין את מסלול הכסף לצורכי ציות ואיסור הלבנת הון. צילום מסך של יתרה עדכנית בארנק או בבורסה כמעט אף פעם אינו מספר את הסיפור המלא. אם נקנו מטבעות לפני שנים, עברו בין ארנקים, הוחלפו למטבעות אחרים או הופקדו בכמה זירות, צריך לחבר את השרשרת בצורה שאפשר לבדוק.
הבנקים בישראל נוקטים בשיטה מחמירה, ולרוב יסרהו לקבל סכומים העולים על 80-100 אלפי ש"ח ללא חוות דעת מקיפה של מקור ההון ששימש למסחר, שכן הבנק מחוייב לאיסור הלבנת הון, וחושש לקבל כספים שמקורם לא ברור.

על אף הקשיים לנו ב AccountX ניסיון בעבודה עם בנקים וכתיבת חוות דעת כך שהבנק יוכל לקבל את כספי המסחר בצורה בטוחה.

מה הבנק ירצה לראות לפני קבלת הכסף

הדרישה בפועל משתנה בין בנקים ובין תיקים, אבל הבנק צריך לענות על שתי שאלות נפרדות: מהו Source of Funds או SOF, כלומר מקור הכספים ששימשו לרכישת הקריפטו, ומהו מסלול הנכסים עד למימוש.

נניח שנרכשו 2 ביטקוין בשנת 2018 ב-40,000 ש״ח, הועברו לארנק פרטי, ובשנת 2024 הופקדו בזירה ונמכרו ב-500,000 ש״ח. צריך לאפשר לבנק לעקוב אחרי ההפקדה המקורית של 40,000 הש״ח, הרכישה, כתובות הארנקים וההעברות ביניהן, ההפקדה לזירה, המכירה והעברת 500,000 הש״ח לחשבון. כאשר חוליה אחת חסרה, הבנק יתקשה לאשר את ההפקדה, גם אם הכסף לגיטימי לחלוטין.

לרוב אוספים דוחות מהבורסות, אישורי הפקדה ומשיכה, היסטוריית ארנקים, תדפיסי בנק מתקופת הרכישה ותיעוד של עסקאות משמעותיות. לא כדאי להתחיל לאסוף מסמכים רק אחרי המכירה. לעיתים אין גישה לחשבון ישן בזירה שנסגרה, וזו בעיה הרבה יותר יקרה לפתור בדיעבד. לכן ההמלצה הינה תמיד לשמור תיעודים, דפי בנק, וצילומי מסך – גם אם רכשתם מחוץ לבורסה רישמית.

חוות דעת רואה חשבון קריפטו אינה רק מכתב נלווה

חוות דעת של רואה חשבון שמכיר פעילות קריפטו אמורה להציג לבנק תמונה חשבונאית סדורה הכוללת:

• מהו היקף ההשקעה המקורי
• תנועות מרכזיות לרכישת ומכירה של המטבעות השונים
• מהי שיטת חישוב הרווח והמסמכים שעליהם מסתמכים.

חשוב לציין שחוות דעת ואינה מחייבת את הבנק לקבל את הכסף. אבל היא מתרגמת אלפי עסקאות, מזהי טרנזקציות ודוחות זירה לשפה שבנק יכול לבחון, ולקבל החלטה לפי המדיניות שלו.

לדוגמא לקוח שמציג לנו CSV עם 20,000 שורות אינו הצהרת SOF. צריך לבצע התאמה בין הנתונים מהזירות, תנועות ה-blockchain ותנועות הבנק, לזהות הפקדות חסרות ולוודא שאין פער בין כמות המטבעות שנרכשו לבין הכמות שנמכרה.

ליווי מול הבנק מתחיל לפני ביצוע ההעברה. בוחנים איזה חומר נדרש, מגישים את ההצהרה והמסמכים בצורה מסודרת, ועונים לשאלות ההשלמה. העברה חד-פעמית גדולה ללא תיאום מוקדם יוצרת בדרך כלל יותר שאלות.

המס קיים גם אם הכסף עדיין לא נכנס לחשבון הבנק

סירוב בנקאי אינו מבטל את חבות המס שנוצרה מפעילות הקריפטו. לכן צריך לחשב את התוצאה כבר בעת המימוש, ולא להניח שהסכום שהתקבל בזירה פנוי כולו לשימוש. נניח שהעלות המתועדת היא 40,000 ש״ח והתמורה במכירה היא 500,000 ש״ח. לפני הוצאות מוכרות והתאמות, הרווח לחישוב הוא 460,000 ש״ח. שיעור המס בדרך כלל על רווח הון הינו 25%, ולשם הדוגמא נניח שהמס לתשלום הינו 115 אלפי ש"ח. צריך לזכור שאת המס יש לשלם גם אם הבנק מסרב לקבלת הכסף, וזהו מילכוד 22. רשות המיסים פירסמה נוהל המאפשר לקבל תשלום מס ישירות לחשבון הרשות תוך עקיפת מערכת הבנקים בישראל המסרבת לקבלת הכסף.

כאשר הבנק מסרב לקבל את כספי הקריפטו, לא פותרים את הבעיה באמצעות העברה לחשבון של חבר, שימוש במזומן או פיצול מלאכותי של עסקאות. פעולות כאלה פוגעות בהסבר ה-SOF ועלולות להחמיר את שאלות הציות. קודם מסדירים את שרשרת התיעוד ואת חישוב המס, בודקים את דרך ההמרה וההעברה, ואם נדרש מתייחסים גם למועד תשלום המס מול רשות המסים.

לנו ב – AccountX ניסיון של למעלה מ 10שנים בטיפול בקריפטו, רואה חשבון זוהר בר חן מרצה בתחום הקריפטו בבנקים ובלשכת רואה חשבון, ואף חבר בוועדה הארצית של לשכת רואה חשבון  לקריפטו.