מתי נוצר אירוע מס בקריפטו? מדריך

המרה בין מטבעות דיגיטליים

המרת מטבע דיגיטלי אחד במטבע אחר נחשבת, לפי עמדת רשות המסים, למכירה של המטבע שנמסר ולרכישה של המטבע שהתקבל.

לדוגמה, אדם שרכש אתריום ב־20,000 ש"ח ובהמשך המיר אותו לביטקוין כאשר שווי האתריום היה 32,000 ש"ח, מימש לכאורה רווח של 12,000 ש"ח — אף שלא קיבל שקלים ואף שלא משך כסף לבנק.

אותו עיקרון חל גם במעבר למטבע יציב, כגון USDT או USDC. עצם המעבר למטבע שמחירו צמוד לדולר אינו דוחה בהכרח את אירוע המס. עמדת רשות המסים היא שגם החלפה של מטבע וירטואלי אחד באחר היא אירוע מכירה.

רכישת מוצר או שירות באמצעות קריפטו

תשלום בקריפטו עבור מחשב, רכב, שירות מקצועי או כל נכס אחר נחשב מבחינת המס לעסקת חליפין: בעל המטבע מכר למעשה חלק מהקריפטו שלו וקיבל בתמורה מוצר או שירות.

לצורך החישוב יש לקבוע את שווי המטבע שנמסר במועד העסקה ולהשוות אותו לעלות שבה נרכש. עסקאות שבהן התמורה משולמת בקריפטו מטופלות לצורכי מס כעסקאות חליפין, בהתאם לשווי הנכסים במועד העסקה. 

העברה בין ארנקים

העברה של מטבע בין שני ארנקים או חשבונות שבבעלות אותו אדם אינה נחשבת בדרך כלל לאירוע מס, משום שלא חל שינוי בבעלות על המטבע. רשות המסים מבהירה כי אין אירוע מס בהעברה בין ארנקים או זירות מסחר של אותו בעלים, כל עוד לא מתבצעת העברת בעלות.

למרות זאת, חשוב לתעד את כתובות הארנקים ואת מזהה העסקה. ללא תיעוד מתאים, מערכת חישוב עלולה לזהות את היציאה מארנק אחד כמכירה ואת הכניסה לארנק האחר כרכישה חדשה.

העברה לארנק של אדם אחר דורשת בחינה נפרדת. ייתכן שמדובר במכירה, בתשלום, במתנה או בהעברה מסוג אחר, ולכל אפשרות עשויות להיות השלכות מס שונות.

לסיכום

אירוע מס בקריפטו אינו תלוי במשיכת הכספים לבנק. מכירה, המרה בין מטבעות ותשלום בקריפטו עשויים ליצור אירוע מס, בעוד שרכישת קריפטו בכסף רגיל או העברה בין ארנקים של אותו אדם אינן יוצרות בדרך כלל מימוש.

כדי לחשב את המס בצורה נכונה יש לשמור היסטוריה מלאה של הרכישות, המכירות, ההמרות, העמלות וההעברות בין הארנקים. ככל שהפעילות מתנהלת במספר זירות או ארנקים, מומלץ לרכז את הנתונים ולבדוק אותם לפני הכנת הדיווח השנתי.

המאמר נועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ מס, ייעוץ משפטי או ייעוץ השקעות. הטיפול המיסויי נקבע בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה.