fbpx
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מחירי העברה האם ניתן להימנע מעבודת השוואה?

מדוע להימנע מעבודת מחירי העברה?

עבודת מחירי העברה הינה עבודת מחקר כלכלית שמושקע בה זמו רב, ולכן עלותה בהתאם יכולה להגיע לאלפי דולרים. לעיתים יש אפשרות להימנע מעבודה זאת, ומשיקולי עלות תועלת נעדיף להיכנס לסעיף פטור ולא לבצע עבודה מקיפה ויקרה שאף גוזלת תשומת לב ניהולית

קיימים 2 מקרים בהן ניתן להימנע ממחקר השוואתי:

1.       כללי Safe Harbor על פי חוזר 12/2018

2.       עסקה חד פעמית

המחקר ההשוואתי על פי סעיף 5 לתקנות מחירי העברה כולל את הפרקים הבאים

  1.  פרטי הנישום
  2. המבנה הארגוני, תחומי פעילות  ופירוט בעלי התפקידים ומיקומם
  3. תיאור העסקה הבינלאומית
  4. תיאור התנאים החוזיים של העסקה הבינלאומית
  5. תחום הפעילות של הקבוצה ושל הצד הנבדק
  6. רשימת מתחרים
  7. הסביבה הכלכלית שבה פועל הנישום והסיכונים להם הוא חשוף
  8. שימוש בנכסים בלתי מוחשיים
  9. פירוט כל העסקאות עם הצד הקשור נשוא הסטאדי (לרבות הלוואות, דמי ניהול, שותפויות, מיזמים, מתנות, ערבויות, נאמנות)
  10.  עסקאות דומות ושיטות ההשוואה שנבחרה לרבות מאפייני ההשוואה שעל פיה נקבעו טווח הערכים הבין-רבעוני (ניתוח FAR בדרך כלל).

כללים אלה קבועים כאמור בתקנה 5 לתקנות מחירי העברה. תקנה 5(א)(7) לתקנות היא התקנה מכוחה נערך המחקר ההשוואתי (Benchmark).

הפטור המנוי בחוזר 12/2018 לנישום העומד בתנאי החוזר:

1.       מפיץ ישראלי חסר סיכון

2.       נותן שירותים ישראלי המעניק לתושב חוץ שירותים המנויים בחוזר

על אף שמקובל לחשוב כך, הפטור בחוזר אינו מתייחס לכלל חובת התיעוד המנוי בתקנה 5 אלא אך ורק לתקנה 5(א)(7) לתקנות, קרי למחקר ההשוואתי עצמו. אמת, המחקר ההשוואתי הוא החלק המורכב ביותר והיקר ביותר בתיעוד מחירי העברה (Study, Local File, Master File), אבל הנישום עדין נדרש לנמק, באמצעות תיעוד מחירי העברה, מדוע הוא נחשב מפיץ (תושב ישראל) חסר סיכון או נותן שירותים (תושב ישראל) המנוי בחוזר.

חשוב לציין שקבלת שירותי הפצה ממפיץ תושב חוץ העונה על הגדרת מפיץ חסר סיכון (LRD – Low Risk Distributor) וכן קבלת שירותים מנותן שירותים תושב חוץ העומד בתנאי התקנות, אינה מאפשרת את הפטור המנוי בחוזר 12/2018.

עם זאת, חברות רבות מעדיפות להסתמך על כללי ה- Safe Harbor כבסיס לקביעת מחירי ההעברה שלהן גם כשמדובר בנותן שירותים זר או מפיץ תושב חוץ. הסתמכות זו היא אפשרית בפרקטיקה, אם כי כרוכה בסיכון כלשהו.

מטרת מאמר זה להדגיש כי אין פטור גורף על תיעוד מחירי העברה כולו אלא רק על רכיב החקר ההשוואתי הכלול בו (Benchmark) ובעיקר מהחובה לנמק מדוע מדובר במפיץ חסר סיכון, בנותן שירותים מוגבלים או בעסקה חד פעמית.

תיעוד זה יכול להיעשות במספר דרכים:

1.       חוות דעת (Transfer Pricing Memo) חיצוני.

2.       מצגת פנימית 

מה יקרה אם נמלא ב-1385 שהעסקה הבינלאומית אינה מבוססת על מחקר שוק?

המונח “עסקה בינלאומית” מוגדרת בתקנות באופן רחב וכוללת כל עסקה בין צדדים קשורים שאחד מהם תושב ישראל והאחר הינו תושב חוץ או שחלק מהעסקה חייב במס בישראל ומחוץ לישראל.

בהתאם להוראות הפקודה “עסקה בינלאומית” צריכה להיות מדווחת בדו”חות המס המוגשים לרשות המיסים בישראל על פי כללי הדיווח אשר נקבעו בתקנות מחירי העברה. במקרה שבו עסקה בינלאומית אינה עומדת בדרישת תנאי השוק / אורך הזרוע (Arm’s Length)  כך שאינה נקבעת על פי שווי השוק (Fair Market Value), הרי שנדרשת התאמה למחיר השוק בדו”ח המס.

בהתאם לתקנה 2 לתקנות מחירי העברה אם העסקה הבינלאומית אינה בתנאי השוק (מחירה אינו בטווח הערכים או בטווח הבין-רבעוני, הרי שמחירה יקבע בהתאם על פי הערך החציוני.

תקנה 5 לתקנות מחירי העברה קובעות את הנתונים שיש לכלול בחקר השוק המוגש על פי דרישת פקיד השומה תוך 30 יום ממועד דרישתו. דרישות אלה מיושמות בחקר שוק זה בפירוט לצד קביעת השיטה שנבחרה.

חשיבות העמידה בדרישות התיעוד אשר בתקנה 5 נובעת בעיקר מנטל ההוכחה. נישום שמסר לפקיד השומה את כל התיעוד הנדרש נחשב כמי שעמד בנטל הראיה. אין המשמעות היא שעל פקיד השומה לקבל את התמחור שקבע הנישום בעסקה הבינלאומית אלא שנטל ההוכחה לכך שהעסקה אינה בתנאי שוק עוברת לפקיד השומה (סעיף 85א(ג)(1) לפקודה). הפקודה אינה קובעת מהי הדרך שעל פקיד השומה לעמוד בנטל ההוכחה, דהיינו האם באמצעות מחקר מחירי העברה נפרד או בדרך אחרת.

למעשה, הדיון אינו בשאלת קבלתו או פסילתו של המחיר שנקבע על ידי הנישום אלא בשאלת נטל הראיה. משלא הוצג מחקר השוואתי ותיעוד מחירי מחירי העברה הכולל מחקר שוק וחקר השוואתי, רואים את הנישום כמי שלא עמד בנטל הראיה ורשות מיסים רשאית לקבוע את המחיר, כך ששאלת המחיר הופכת מורכבת יותר להוכחה.

כמו כן חריגה מהטווחים מחייבים, על פי חוק, דיווח בהתאם לחציון במקום חישוב המרווח על פי הטווח הבין-רבעוני.

 

לנו באקאונטיקס- AccountX ניסיון של למעלה מ-20 שנה בניהול כספים (CFO Services) עבור סטארטפים, חברות הייטק וחברות SaaS, כולל קבלת מענקי פיתוח וצמיחה מהמדינה ועזרה בגיוס הון, מעוניינ/ת לשמוע עוד? קבע/י פגישה לייעוץ. 

LinkedIn
Facebook
Email