התנאים לביצוע היפוך שרוול

הקמת חברה זרה והעברת מניות החברה הישראלית אליה בפטור ממס.

כאמור כבר בהחלטת מיסוי משנת 2006 נקבעו כללים המאפשרים היפוך שרוול ומאז 2018 הפך היפוך השרוול למסלול ירוק
לגבי חברות שהתאגדו אחרי 2018 אם חברת האם היא מדינת אמנה.

 שינוי המבנה נעשה בפטור ממס מכח סעיף 104ב(א) לפקודה (ראה למטה), ומדובר בדחיית מס עד למועד מכירת מניות החברה הזרה ("הקולטת") או החברה הישראלית ("הנעברת")

אלה התנאים העיקריים לביצוע היפוך שרוול. ניתן להניח שהתנאים שנוספו במסלול הירוק יחולו גם במסלול הרגיל.

1. מינוי נאמן – מניות חברת האם
   וחברת הבת יוחזקו בנאמנות, ללא מגבלת זמן.
2. החברה הזרה צריכה להיחשב תושבת
   חוץ (דירקטורים זרים, קבלת החלטות מחוץ לישראל וכו').
3. דילול – נדרשת החזקה של 25%
   לפחות במשך שנתיים ממועד העברת המניות.
4. החברה הזרה הינה חברה חדשה
   ואינה חברה שקופה (LLC).
5. חלוקת דיבידנד מהחברה הישראלית
   לזרה חייבת במס בישראל בשיעור 30% לתקופה שוטף + שנתיים ממועד שינוי המבנה (זיכוי
   מס ינתן בעת חלוקה מהחברה הזרה לבעלי המניות הישראלים).
6. לא הועברה תמורה בכסף או בשווה
   כסף.
7. אין העברת פעילות או נכסים
   בלתי מוחשיים מחוץ לישראל.
8. אפשרות לרצף מס בגין האופציות..

רווח הון 

•   כנגד המניות שהעביר בעל המניות,  יקבל בעל
  המניות בחברה הישראלית מניות בחברה הזרה. רווח הון ממכירת מניות החברה הזרה חייב
  במס בישראל ללא זכות לזיכוי מס זר, קיזוז הפסדים וכו'.
• מכירת החברה הישראלית חייבת
  במס בישראל ללא זיכוי, קיזוז הפסדים, פריסה וכו'. חישוב רווח ההון נעשה פרו-רטה
• מכירת החברה הישראלית חייבת
  במס בישראל גם אם שיעור ההחזקה נמוך מ- 10%
• מרווחי השנתיים הראשונות (+שוטף) שלאחר שינוי המבנה – חיוב במס בישראל וקבלת זיכוי בגין דיבידנד שחולק מהחברה הישראלית לזרה (לאחר שנתיםם לפי אמנת המס).
• שיעור המס במדינת האם עולה על 15%, וניכוי במקור על דיבידנד 10% ומעלה

SAFE Agreement האם זהו מכשיר הוני או חוב?

  Simple Agreement for Future Equity (SAFE) הינו מכשיר מימון שסטארט-אפים משתמשים בו לעתים קרובות כדי לגייס הון בשלבים הראשונים שלהם. הסכם זה פותח על ידי Y Combinator בשנת 2013. הסכמי SAFE נועדו לפשט את תהליך ההשקעה ולספק אלטרנטיבה פשוטה יותר למימון ההון והחוב המסורתי. עם זאת, לעתים קרובות יש בלבול אם יש לסווג SAFE כחוב או הון עצמי. מאמר זה יעמיק בנושא ה-SAFE, המאפיינים שלהם, וכיצד הם מטופלים מנקודת מבט פיננסית, במטרה להבהיר את סיווגם בדוחות הכספיים.

טופס 1099 – חשיבותו ושימוש במערכת המס בארה"ב

במערכת המס האמריקאית, טופס 1099 משחק תפקיד חיוני בדיווח וניהול הכנסות שאינן משכר. הטופס משמש ככלי דיווח לסוגים שונים של הכנסות, ומאפשר למס הכנסה האמריקאי (IRS) ולנותני השרותים שקיבלו את התשלום, לעקוב אחר הכנסותיהם באופן מדויק וחוקי.

ישנם מספר סוגים של טופס 1099, כל אחד מהם מיועד לדווח על סוג שונה של הכנסה. לדוגמה:

•   1099-NECמשמש לדיווח על תשלומים לקבלנים עצמאיים ונותני שרותים.
•    1099-INTלדיווח על הכנסות מריביות.
•     1099-DIVלדיווח על הכנסות מדיבידנדים.

את הטפסים יש לשלוח למקבל התשלום עד סוף חודש ינואר בשנה העוקבת למתן התשלום, אי הגשה בזמן גוררת תשלום קנסות, ואף סנקציות חמורות יותר.

מי חייב בטופס 1099?

כל קבלן עצמאי המקבל תשלום מחברה חייב בטופס 1099 אולם במיקרים הבאים אין חובת הגשה:

• חברות (Corporation) פטורות בדרך כלל, החובה הינה על קבלן שרותים עצמאי.
• מקבל התשלום (Vendors) מקבל סכום הנמוך מ-600 דולר (לגבי טופס 1099 – NEC).
• מקבל התשלום קיבל תשלום באמצעות כרטיס אשראי, PAYPAL, או ספק צד שלישי.
• ספקים מחוץ לארה"ב.
• ספקים המוגדרים כ – Tax Exempt כגון בתי ספר, בתי חולים וכו' פטורים מטופס 1099.
• עיסקאות נדל"ן (מדווחות על טופס 1099S ופטורות מטופס 1099MISC).

מדוע להימנע מעבודת מחירי העברה?

עבודת מחירי העברה הינה עבודת מחקר כלכלית שמושקע בה זמו רב, ולכן עלותה בהתאם יכולה להגיע לאלפי דולרים. לעיתים יש אפשרות להימנע מעבודה זאת, ומשיקולי עלות תועלת נעדיף להיכנס לסעיף פטור ולא לבצע עבודה מקיפה ויקרה שאף גוזלת תשומת לב ניהולית

קיימים 2 מקרים בהן ניתן להימנע ממחקר השוואתי:

1.       כללי Safe Harbor על פי חוזר 12/2018

2.       עסקה חד פעמית

המחקר ההשוואתי על פי סעיף 5 לתקנות מחירי העברה כולל את הפרקים הבאים

1.  פרטי הנישום
2. המבנה הארגוני, תחומי פעילות  ופירוט בעלי התפקידים ומיקומם
3. תיאור העסקה הבינלאומית
4. תיאור התנאים החוזיים של העסקה הבינלאומית
5. תחום הפעילות של הקבוצה ושל הצד הנבדק
6. רשימת מתחרים
7. הסביבה הכלכלית שבה פועל הנישום והסיכונים להם הוא חשוף
8. שימוש בנכסים בלתי מוחשיים
9. פירוט כל העסקאות עם הצד הקשור נשוא הסטאדי (לרבות הלוואות, דמי ניהול, שותפויות, מיזמים, מתנות, ערבויות, נאמנות)
10.  עסקאות דומות ושיטות ההשוואה שנבחרה לרבות מאפייני ההשוואה שעל פיה נקבעו טווח הערכים הבין-רבעוני (ניתוח FAR בדרך כלל).

כללים אלה קבועים כאמור בתקנה 5 לתקנות מחירי העברה. תקנה 5(א)(7) לתקנות היא התקנה מכוחה נערך המחקר ההשוואתי (Benchmark).

הפטור המנוי בחוזר 12/2018 לנישום העומד בתנאי החוזר:

1.       מפיץ ישראלי חסר סיכון

2.       נותן שירותים ישראלי המעניק לתושב חוץ שירותים המנויים בחוזר

על אף שמקובל לחשוב כך, הפטור בחוזר אינו מתייחס לכלל חובת התיעוד המנוי בתקנה 5 אלא אך ורק לתקנה 5(א)(7) לתקנות, קרי למחקר ההשוואתי עצמו. אמת, המחקר ההשוואתי הוא החלק המורכב ביותר והיקר ביותר בתיעוד מחירי העברה (Study, Local File, Master File), אבל הנישום עדין נדרש לנמק, באמצעות תיעוד מחירי העברה, מדוע הוא נחשב מפיץ (תושב ישראל) חסר סיכון או נותן שירותים (תושב ישראל) המנוי בחוזר.

חשוב לציין שקבלת שירותי הפצה ממפיץ תושב חוץ העונה על הגדרת מפיץ חסר סיכון (LRD – Low Risk Distributor) וכן קבלת שירותים מנותן שירותים תושב חוץ העומד בתנאי התקנות, אינה מאפשרת את הפטור המנוי בחוזר 12/2018.

עם זאת, חברות רבות מעדיפות להסתמך על כללי ה- Safe Harbor כבסיס לקביעת מחירי ההעברה שלהן גם כשמדובר בנותן שירותים זר או מפיץ תושב חוץ. הסתמכות זו היא אפשרית בפרקטיקה, אם כי כרוכה בסיכון כלשהו.

מטרת מאמר זה להדגיש כי אין פטור גורף על תיעוד מחירי העברה כולו אלא רק על רכיב החקר ההשוואתי הכלול בו (Benchmark) ובעיקר מהחובה לנמק מדוע מדובר במפיץ חסר סיכון, בנותן שירותים מוגבלים או בעסקה חד פעמית.

תיעוד זה יכול להיעשות במספר דרכים:

1.       חוות דעת (Transfer Pricing Memo) חיצוני.

2.       מצגת פנימית 

מה יקרה אם נמלא ב-1385 שהעסקה הבינלאומית אינה מבוססת על מחקר שוק?

המונח "עסקה בינלאומית" מוגדרת בתקנות באופן רחב וכוללת כל עסקה בין צדדים קשורים שאחד מהם תושב ישראל והאחר הינו תושב חוץ או שחלק מהעסקה חייב במס בישראל ומחוץ לישראל.

בהתאם להוראות הפקודה "עסקה בינלאומית" צריכה להיות מדווחת בדו"חות המס המוגשים לרשות המיסים בישראל על פי כללי הדיווח אשר נקבעו בתקנות מחירי העברה. במקרה שבו עסקה בינלאומית אינה עומדת בדרישת תנאי השוק / אורך הזרוע (Arm’s Length)  כך שאינה נקבעת על פי שווי השוק (Fair Market Value), הרי שנדרשת התאמה למחיר השוק בדו"ח המס.

בהתאם לתקנה 2 לתקנות מחירי העברה אם העסקה הבינלאומית אינה בתנאי השוק (מחירה אינו בטווח הערכים או בטווח הבין-רבעוני, הרי שמחירה יקבע בהתאם על פי הערך החציוני.

תקנה 5 לתקנות מחירי העברה קובעות את הנתונים שיש לכלול בחקר השוק המוגש על פי דרישת פקיד השומה תוך 30 יום ממועד דרישתו. דרישות אלה מיושמות בחקר שוק זה בפירוט לצד קביעת השיטה שנבחרה.

חשיבות העמידה בדרישות התיעוד אשר בתקנה 5 נובעת בעיקר מנטל ההוכחה. נישום שמסר לפקיד השומה את כל התיעוד הנדרש נחשב כמי שעמד בנטל הראיה. אין המשמעות היא שעל פקיד השומה לקבל את התמחור שקבע הנישום בעסקה הבינלאומית אלא שנטל ההוכחה לכך שהעסקה אינה בתנאי שוק עוברת לפקיד השומה (סעיף 85א(ג)(1) לפקודה). הפקודה אינה קובעת מהי הדרך שעל פקיד השומה לעמוד בנטל ההוכחה, דהיינו האם באמצעות מחקר מחירי העברה נפרד או בדרך אחרת.

למעשה, הדיון אינו בשאלת קבלתו או פסילתו של המחיר שנקבע על ידי הנישום אלא בשאלת נטל הראיה. משלא הוצג מחקר השוואתי ותיעוד מחירי מחירי העברה הכולל מחקר שוק וחקר השוואתי, רואים את הנישום כמי שלא עמד בנטל הראיה ורשות מיסים רשאית לקבוע את המחיר, כך ששאלת המחיר הופכת מורכבת יותר להוכחה.

כמו כן חריגה מהטווחים מחייבים, על פי חוק, דיווח בהתאם לחציון במקום חישוב המרווח על פי הטווח הבין-רבעוני.

הנהלת חשבונות בארה"ב – כיצד מתחילים

הקמת חברה בארה"ב הינה צעד פשוט וקל יחסית. ניתן להקים כיום חברה בארה"ב תוך מספר ימים. מרבית הישראלים מעדיפים להקים חברה בדאלוואר בגלל חוק החברות המתקדם שלה, והקלות המס של המדינה, לדוגמא בדאלוואר אין מס מכירה, דבר המקל מאוד על פעילות של חברות חדשות. 

לאחר שהקמנו את חברה יש לדאוג לנושאים הכספיים. דבר ראשון יש למלא טופס SS-4 על מנת לקבל מספר מעסיק ברשויות המס- EIN, שבלעדיו לא נוכל לפתוח חשבון בנק.

לאחר קבלת מספר ה-EIN ניתן לפתוח חשבון בנק, ואף להתחבר לאמצעי סליקה כדוגמת Stripe, ולהתחיל את הפעילות העסקית של החברה

נקודות שחובה לבדוק בתחילת הפעילות

1. האם אנחנו הולכים להעסיק עובדים? במידה והתשובה חיובית, כדאי להתחבר לספק שרותי שכר כדוגמת Justworks על מנת שיסייעו בהכנת השכר ודיווח לרשויות, יש לשים לב שלעיתים לשכות שרות אלו מוכנות לתת שרות החל מ-2 עובדים ומעלה. במידה ויש עובד אחד מומלץ לאתר יועץ מס מקומי שיסייע (עלות הכנת תלוש בודד תהיה יקרה מאוד)
2. באיזה מערכת כדאי לנהל את הכספים? ישנם מספר מערכות כספים פשוטות לניהול כדוגמת Quickbooks ו-XERO שהינן פשוטות לתפעול. במידה ורוצים לנהל את החברה בהנהלת חשבונות כפולה (ניהול והתאמה של חשבון הבנק) זה מצריך ידע בהנהלת חשבונות, ומומלץ לנהל באמצעות מנהל חשבונות פנימי או חיצוני.
3. הפקת חשבונית לקוח – מזל טוב הגענו לשלב חשוב של הפקת חשבונית מס. בארה"ב יש מס מכירה, המשתנה בין מדינה למדינה (אחוז המס נקבע על פי כתובת הקונה באמצעות ה- ZIP CODE).
   מס המכירה נגבה על ידי המוכר ומועבר לרשויות המס, כאשר לכל מדינה יש מנגנון נפרד לגביית המס. כך שאם לדוגמא הגענו לחבות מס בניו יורק וניו ג'רזי, אנו נצטרך לדווח לכל מדינה בנפרד על המס שגבינו מתושבי המדינה.
4. במידה ואין לנו חבות מס במדינה מסויימת (NEXSUS) אזי אנו נפיק חשבונית לתושבי המדינה ללא חיוב במס. יש חשיבות רבה למעקב ה-NEXUS בכל מדינה ומדינה. יש לשים לב שהחבות במס מכירה יכולה לנבוע מאחזקת משרד או מחסן, העסקת עובדים או הגעה לסף כלכלי, לדוגמא אם הגענו בניו יורק להכנסות של 0.5 מיליון דולר, מרגע שהגענו לסכום זה, יש לחייב במס מכירה (רק לתושבי ניו יורק)

מהי מערכת ניהול של ODOO

מערכת ODOO הינה מערכת ניהול אירגוני (מערכת כוללת של משאבי הארגון, כולל רכש, כספים, שיווק, לוגיסטיקה ועוד) בקוד פתוח שפותחה על ידי חברה בלגית המעסיקה אלפי עובדים, עם מיליוני משתמשים. יחודה של המערכת הינה קלות השימוש והאינטגרטיביות שלה, כך שעל בסיס אותה פלטפורמה ניתן להקים אתר אינטרנט בקלות יחסית, לנהל קמפיינים, להתחבר ל-CRM וכן להתחבר למערכת הנהלת החשבונות, וכל זאת ללא אינטגציות מורכבות, אלא בקלות יחסית כאשר כל חלקי המערכת משולבים אחד עם השני.

מערכת פריורטי (Priority)

מערכת פריורטי הינה מערכת ERP ישראלית שפותחה בישראל עבור חברות ישראליות, והחלה את התרחבותה בשנים האחרונות לשוק הבינלאומי, למערכת תמיכה במספר שפות, ויכולה לעבוד בענן (פריורטי זום) ואף בהתקנה מקומית. מערכת ה-ERP של החברה אומצה על ידי חברות הייטק ישראליות רבות בשל קלות ההטמעה, והאופציה להתאמה לשוק האמריקאי.

יתרונות  וחסרונות של מערכת ODOO

1. החברה המפתחת בעלת אלפי עובדים עם גב פיננסי חזק.
2. מיליוני התקנות ברחבי העולם מעניקים רובסטיות למערכת.
3.  מוצר זול ביותר (לינק לתמחיר של ODOO), בכמה עשרות דולרים ניתן לקבל מערכת ERP מתקדמת.
4. אין צורך באינטגרציות מורכבות בין מערכת ה-CRM והנהח"ש, מערכת ODOO מגיעה מקוסטמת עם שלל אינטגרציות BUILT-IN.
5. מאות תוספים (חלקם בתשלום) Add-On המעניקים פיתרון טכנולוגי כמעט לכל בעיה.
6. מתאים מאוד לחברות SMB בתחום ה-ECOMMERCE והייטק.
7. חיסרון בולט של המערכת הינו מבחינת מספר התקנות בישראל הנאמד בכמה עשרות-מאות- עם זאת סכום זה בעלייה מתמדת, כך שהמערכת תפויה לצבור לקוחות מקומיים.
8. לוקלזיציה של המערכת לניהול חשבונות ע"פ חוקי המס בישראל- ישנה לוקליזציה עם זאת אין המון חברות המשתמשות במודול ACCOUNTING של ODOO כך שזהו חיסרון בולט, בהשוואה למתחרים כגון פריורטי להם יש אלפי התקנות, והמערכת כבר עברה התמודדה עם כל מקרי קצה.

יתרונות וחסרונות של מערכת פריורטי – Priority

1. פריורטי הינה מערכת ישראלית במלוא מובן המילה, המתאימה ל"ראש הישראלי" הדורש יכולת שינויים ושליטה כמעט בכל פרמטר במערכת  (בשונה ממערכות ERP מתקדמות שהינן "סגורות" יותר כדוגמת SAP).
2. מערכת רב מטבעית מלאה, המאפשרת לנהל את המערכת בצורה נוחה מאוד. לדוגמא, חשבונית במטבע יורו, תקלט בשלושה מטבעות שונים: יורו, ש"ח, ודולר (הגדרת המטבעות יכולה להשתנות, בהתאם להטמעה). כך שבקלות ניתן לנהל את הכספים בשני מטבעות עיקריים, מה שמקל על איחוד דוחות כאשר יש יותר מחברה אחת בקבוצה.
3. יכולות עיצוב מתקדמות הכוללת עיצוב מסכים, עיצוב דוחות וניהול הרשאות בצורה פשוטה ונוחה.
4. התאמה מלאה למערכת המס הישראלית
5. יכולות לוגיסטיקה מלאות ומתקדמות (ניהול ייצור, ניהול מלאי, WMS)
6. מבחינת רב לאומיות -המערכת בראש ובראשונה מערכת ישראלית. בהטמעה של המערכת בארה"ב, יש לרכוש מודול נוסף (לא זול). בהטמעה של המערכת באירופה, יש להתשתמש במטמיע מקומי, שכן מערכת המע"מ האירופאי מורכבת ומצריכה הטמעה מקומית פר מדינה (VIES, REVERSE CHARGING).

זאת תשובה חמקמקה ולא בינרית שכן לכל חברה מתאימה מערכת אחרת, ניתן מספר דוגמאות:

1. סטארטאפ בעולמות ה-SAAS שרוצה להטמיע רק מערכת כספית, והם משתמשים במערכת CRM שונה נניח Hubspot, בד"כ אני אמליץ להם להטמיע מערכת פריורטי, שמתאימה לחברות SAAS, ומערכת הכספים שלהם קלה לשימוש.
2. לחברה בעולמות ה-E-COMMERCE המעוניינת בהטמעה הכוללת אתר אינטרנט, מערכת CRM ומערכת כספים, מערכת ODOO יכולה להתאים במקרה זה בזכות האינטגרטיביות של המערכות בחבילת אפליקציות שלה, וכן המחיר הזול וקלות ההטמעה

המדרג בין השיטות לבחינת מחירי העברה

סעיף 85א(ג)(1) לפקודה קובע את
חובתו של תושב ישראל שהוא צד לעסקה בינלאומית להעביר לרשות המיסים בישראל, על פי דרישתה, את תיעוד מחירי העברה. נישום אינו נדרש להגיש את תיעוד מחירי העברה כחלק מדו"ח המס עצמו למעט טפסים המתארים את העסקה הבינלאומית ואת פרטי החברות הקשורות (טופס 1385, טופס 150, טופס 1585).

 בטפסים אלה מתואר סוג העסקה הבינלאומית, שיטת התמחור והאם העסקה מבוססת על הכללים שנקבעו בתקנות.

תקנות מחירי העברה קובעות את האופן בו נדרש הנישום להוכיח בפני פקיד השומה שהעסקאות הבינחברתיות שלו נעשו בתנאי שוק (Arm’s Length). תקנה 2 קובעת את החובה להכין את חקר השוק על פי שיטת ההשוואה לעסקה לעסקאות בינלאומיות דומות, את השיטות המקובלות ואת המדרג בין שיטות התמחור השונות:

• שיטת השוואת המחיר (CUP – Comparable uncontrolled price) – שיטה המשווה את המחיר בעסקה הבינלאומית ביחס לעסקה דומה.
• שיטות מבוססות שיעור רווחיות (Profit Based Methods) – שיטה המשוואה את שיעור הרווחיות בין העסקה הבינלאומית לשיטה דומה. בין שיטות אלה ניתן למנות את השיטות הבאות: Cost Plus, Resale Price Method (RPM), Comparable Profit Method (CPM).
• שיטת חלוקת הרווחים (Profit Split) – השוואה לעסקה דומה בה מתבצעת חלוקת רווח או הפסד בין הצדדים לפעילות המשותפת בהתחשב בתרומתו של כל צד לעסקה, חשיפתו לסיכונים וזכויות בנכסים הקשורים לעסקה.
• שיטה אחרת המתאימה בנסיבות העניין המשווה בין העסקה הבינלאומית לעסקה הדומה.

שיטת השוואת המחיר היא השיטה העדיפה בהתאם לתקנות מחירי העברה. השיטה מתאימה למכירת מוצר אחד או מספר מוצרים בודד, אשר חלקם נמכר לצדדים קשורים וחלקם האחר נמכר לצדדים שלישיים, וניתן לבצע השוואה הוגנת בין המחיר שמשלמים הצדדים הקשורים למחיר שמשלמים הצדדים השלישיים. עקב הפשוטות הגלומה בה, שימוש בשיטה זו מאפשר לקבוע את מחיר העסקה הבינלאומית בהתאם לטווח הערכים שבין הערך הנמוך ביותר לבין הערך הגבוה ביותר, כפי שהתקבלו בהשוואה לעסקאות דומות במחקר ההשוואתי (Bechmark);

שיטות שיעורי הרווחיות ושיטת חלוקת הרווחים באות אחרי במדרג הערכים. שיטות אלה מתאימות למקרים מורכבים יותר,
כגון חברה המוכרת יותר ממוצר אחד, במספר שווקים שונים במהותם מבחינת סיכוני השוק, תנודות המטבע, תנאים רגולטוריים ואחרים. הדיוק בשימוש בשיטות השוואת הרווחיות נמוך ביחס לדיוק בשיטה המבוססת על עסקה דומה למכירת אותו שירות או מוצר בדיוק. לפיכך, נקבע בתקנות מחירי העברה, שמחיר השוק יקבע בהתאם לטווח הבין רבעוני המתקבל בהשוואה לעסקאות דומות ולא בין הערך הגבוה ביותר לנמוך ביותר. הטווח הבין רבעוני משקף הערכים המצוים בין המאון (quartile) ה-25 לבין המאון ה-75 בטווח הערכים. במילים אחרות, החוק דורש לנטרל את חברות ההשוואה
הקיצוניות במחקר ההשוואתי (Benchmark) על מנת להשיג תוצאה מהימנה יותר. 

בתוך קבוצת השיטות מבוססות הרווחיות קיים תיעדוף פנימי המנוי בהגדרת מחיר השוק בפקודה.

On November 29,2006, the “Income tax Regulations”: ‘Determination of Market Conditions’ were issued under Section 85A, describing the methodologies for determining arm’s length prices.     methodologies outlined are uniform with the methods in the Regulations, although there is a hierarchy. The most preferred method is the CUP method. If this method proves unreliable, then the best method among the other specified methods should be chosen, although the RPM and CPLM are preferable to the CPM. Finally, if no specified method yields reliable results, an unspecified method may be applied. The interquartile range is mandatory unless the CUP method with no adjustments is employed.

עקרון אורך הזרוע

עקרון אורך הזרוע מתייחס לסוגיית מס בינלאומית בהתקיים שני תנאים :

1.  עסקה בין שני צדדים קשורים בעלי יחסים מיוחדים, כאשר ישנה אפשרות השפעה על מחיר העיסקה, כגון עסקה בין חברה אם לחברה בת, עסקה בין חברות אחיות וכו'
2.  עסקה בינלאומית  – כאשר שני הצדדים לעסקה נמצאים במדינות שונות תחת רשויות מס שונות בעלות אנטרס שונה.

סעיף 85 לפקודת מס הכנסה מבוסס על כללים שנקבעו בארגון ה-OECD, עקרונות אלו אומצו על ידי רשויות המס החברות בארגון, העקרון מתייחס לבחינה האם עיסקה מסויימת בוצעה בהתאם לתנאי שוק או לא. עקרון זה מקובל כאמצעי לקביעת
המחיר בעסקות רב לאומיות בין צדדים קשורים למתן שירותים, מכירת נכסים ומימון.
בהתאם לסעיף 85 לפקודה, בעסקה בינלאומית בין צדדים קשורים יקבע מחיר הנכס או השירות על פי שווי השוק (Fair Market Value), כלומר בהתאם למחיר שהיה משולם אילו הייתה העסקה נעשית בין מוכר מרצון לבין קונה מרצון ולא בין הצדדים הקשורים. 

שיטה זו לתמחור העסקאות מכונה Transfer Pricing (בעברית: "מחירי העברה"). בשיטה זאת אנו נשווה את העסקה כאשר חלים יחסים מיוחדים, לעיסקאות דומות בשוק (בכפוף לזמינות המידע) ובמיד וחלה סטייה מתנאי השוק (אורך הזרוע) אנו נבצע תיקון של העיסקה. זאת אומרת נבצע התערבות חיצונית בעיסקה שבוצעה על פי הסכם בין החברות או הצדדים לעיסקה, ובמידת הצורך נוציא חשבונית חיוב או זיכוי לתיקון מחיר העיסקה.

על ידי התערבות חיצונית אנו מחזירים את העיסקה שיצאה מחוץ "לאורך הזרוע", לתנאי השוק. כך שהתערבות זאת בעצם מבטלת את היחסים המיוחדים של העיסקה.

השאלה כיצד יודעים עם עיסקה מסויימת נמצאת בתוך אורך הזרוע = תנאי שוק או לא? למענה לשאלה זאת יש תשובה יקרה שנקראת עבודת מחיר העברה " Transfer Pricing Study ", מדובר בעבודת מחקר כלכלית שבוחנת את ריווחיות העיסקה הבודדת או ריוחיות החברה (יש מספר שיטות להשוואה) לחברות אחרות, ויצירת טווח או סרגל מדידיה שבו יש טווח מנימלי ומקסימלי, כאשר אנו שואפים שהחברה הנבדקת תהיה במקום טוב באמצע של טווחים אלו. במידה וריווחיות החברה תהיה נמוכה או גבוהה מסרגל זה, אנו כאמור נבצע התערבות ידנית ובאמצעות חשבונית חיוב/זיכוי נהיא את שני הצדדים לתנאי שוק ועיקרון אורך הזרוע

מה זה CFO?

CFO הינו קיצור של Chief Financial Officer  ובעברית מנהל כספים ראשי או סמנכ"ל כספים, ובקיצור האחראי על מערך הכספים בחברה. זהו תפקיד שבדרך כלל ממלא רואה חשבון, עם ותק של מספר שנים. זהו תפקיד אסטרטגי ולכן אינו מתאים לרואה חשבון או כל עובד אחר ללא ניסיון מספק, בתפקיד זה נדרש ראייה פיננסית ועסקית רחבה כך שתספק נתונים וחלופות להנהלת החברה והדירקטוריון. במאמרי הקודם התייחסתי לנושא מתי הזמן הנכון  לגיוס CFO במאמר זה נתייחס ביתר פירוט לתפקיד ש-CFO ממלא בחברה באופן כללי, ובסטארטאפ טכנולוגי.

מהם תפקידי ה-CFO?

1. תפקיד ה-CFO כולל יעוץ להנהלת החברה, בלא מעט חברות וסטארטאפים נתקלתי ביזמים שזאת הפעם הראשונה שלהם כפאונדרים, והם צריכים להחליט החלטות פיננסיות ולהבין נושאים שלא נגעו בהם בעבר, כגון שאלות לגבי אופציות, שליטה וניהול, הקמת חברה בת, ואף נושאים פשוטים ביותר כגון מה ההבדל בין חשבונית קבלה ודרישת תשלום. כ-CFO בחברה בראש ובראשונה יש לייעץ ולהנגיש את המידע הפיננסי להנהלה. וכמו כל מקצוע אחר יש יועצים טובים ויועצים פחות טובים. על מנת להוות גורם בר סמכא בחברה נדרשת כאן בגרות ויכולת עמידה. ולכן יש חשיבות עצומה לניסיון רב שנים בתפקידי CFO
2. ניהול תזרים מזומנים – Cash is the King, וכמלך יש לנהוג בו בזהירות ראויה, החל מדוחות תזרים חודשיים, המפרטים את התנועות בחשבון  הבנק בתקופה מחולק לפי קטגוריות: תקבולים , תשלומים לפי הקטגוריות הבאות:
   1.  שכר
   2. תשלומי ספקים וקבלני משנה
   3. הוצאות מכירה ושיווק
   4. הוצאות הנהלה וכלליות
   5. הוצאות מימון
3. תקציב ובקרה – יש חשיבות להגדרת תקציב חברתי, ובקרה של ההוצאות השוטפות. במיוחד בטארטאפ שכספי הגיוס צריכים להספיק עד לאבן דרך הבאה, וללא שליטה בהוצאות, הפאונדרים יכולים למצוא את עצמם בבעיית תזרים חמורה.
4. גיוס הון – לתפקיד ה-CFO יש חשיבות רבה בתהליך הגיוס החל מבניית  תוכנית פיננסית לגיוס, הכננת מצגת משקיעים ועד להצגת הפרק הפיננסי, והשתתפות פעילה בקריאת הסכם המשקיעים או ה-SAFE ויישומו. ואף לאחר הגיוס בניהול קשרי משקיעים וניהול ה- Cap Table
5. אופציות לעובדים – תפקיד ה-CFO לבחור נאמן ולטפל עם הנאמן בקבלת אישור מס הכנה לתוכנית. כן תפקיד ה-CFO לטפל באופן שוטף במכתבי ההקצאה (Grant Letters) ובבדיקה שוטפת שה-CAP TABLE מעודכן.
6. מיסוי – טיפול בכל היבטי המיסוי של החברה, זה כולל מיסוי מקומי ובינלאומי. לדוגמא טיפול באישור מס הכנסה לתוכנית אופציות, טיפול במחירי העברה ואף במפעל מוטב. העבודה לעיתים היא מול משרד רואי חשבון ועורכי הדין של החברה, כך שהתפקיד מרכז עבודת מטה עם ממשקים חיצוניים, ואת כל זה יש להנגיש להנהלת החברה.
7. מערכות מידע- יש חשיבות רבה לנושאי מערכות מידע בעיקר בסטארטאפים צעירים, החל מבחירת מערכת ERP , ועד למערכות סליקה בילינג ואף בחירה והטמעה שלמערכות WMS – בחברות המנהלות מלאי. יש חשיבות ש-CFO החברה יבין את עולם התוכן של החברה וישלוט בתהליכים כולל תהליכי פיתוח, שיווק שרות לקוחות ועוד. מערכת מידע אמורה לטפל בכל הטרנזקציות בחברה. אצלנו באקאונטיקס – AccountX כל הסטארטאפים מנוהלים במערכת ERP פריורטי המתאימה לחברות SaaS  וחברות בצמיחה, (אולי נקדיש לזה מאמר נפרד בעתיד). מערכת זאת היא רב מטבעית, ורב לאומית בניגוד למרבית מערכות הנהח"ש ישראליות, והכי חשוב היא גמישה ומתאימה לראש ה"ישראלי" שאוהב מערכות פרמטריות הניתנות לשליטה ושינוי.
8. נהלי חברה – תפקיד נוסף של ה-CFO זה הסדרת נהלים. סטאטאפ בתחילת הפעילות מתמקד במוצר ובגיוס לקוחות. בהמשך מגיע שלב ה-GROWTH בו החברה מתחילה להתמסד, ולארגן את הנהלים הפנימיים, לCFO אחראיות רבה בשלב זה כולל, נהלי טיסה לחו"ל, זכויות חתימה, נהלי רכש ועוד
9. תמחור – CFO יכול לסייע בניתוח מבנה הוצאות, ולעזור בתמחור מוצרי החברה. כפונקצייה ששולטת במספרים של החברה ניתן לייצר סנריונים שוניחם של תמחור

פתיחת חברה בארה"ב

חברות סטארט אפ ומסחר אלקטרוני רבות נדרשות להקים חברה בת או חברה אם בארה"ב . ההתאגדות בארה"ב הינה פשוטה לרוב וניתן להקים חברה במהירות יחסית (במיוחד אם אתם מחזיקים דרכון אמריקאי).

מרבית הישראלים מעדיפים להתאגד במדינת דאלוואר בה חוק החברות הינו מתקדם מאוד, ועלות ההתאגדות נמוכה יחסית. אולם עם הקמת החברה האמריקאית, חלות על החברה דינים וחוקי מס שונים הזרים למשקיע הישראלי הממוצע. אף רואה חשבון ישראלים רבים אינם מכירים את חוקי המס החלים על חברות אמריקאיות.

במאמר זה ננסה להבהיר חלק מהמושגים הקשורים למס מכירה (Sales Tax), וחובת הדיווח ותשלום מס זה החל על חברות אמריקאיות בהקשר של חברות סטארט אפ ו-Ecommerce  ישראליות.

מהו נקסוס Nexus?

חברות בארה"ב הפועלות במספר מדינות (States) צריכה לגבות את מס מכירה (Sales Tax) ולהעבירה למדינה. מס מכירה חל על הצרכן הסופי ובכל מדינה יש אחוז שונה ופטורים שונים ממס זה. החבות על מס זה אינה טרויאלית, בואו נתאר חברה הפועלת בשוק האמריקאי כאשר משרדי החברה בניו יורק, יש לה מחסנים בפלורידה, ולקוחות מאריזונה וקליפורניה. היכן החברה תשלם את מיסי המכירה שהיא גובה?

לצורך מענה על שאלה זאת אנו נבחן היכן לחברה יש נקסוס – קשר פיזי או קשר כלכלי למדינה המחייב אותה בדיווח ותשלום המס מכירה.

לצורך קביעה היכן על החברה לשלם מיסי מכירה, אנו בודקים האם לחברה יש Nexus במדינה בה היא פועלת כאשר מושג זה משקף האם לחברה יש קשר מהותי למדינה, במידה והתשובה הינה כן, אזי אנחנו נחוייב לדווח על המכירות באותה מדינה, במידה והתשובה שלילית – לא תחול חובת דיווח.

לכל מדינה יש שיטה שונה לקבוע האם לחברה קיים נקסוס בשטח שיפוטה, כאשר בעבר עיקר הבחינה הייתה בדיקת נקסוס פיזי (Sufficient Physical Nexus) כאשר בעקבות חקיקה משנת 2018 South Dakuta v. Wayfair, Inc.  נוסף קשר נוסף שהיא נקסוס כלכלי – ובהתקיימה חברה תחוייב בגבייה ותשלום מיסי מכירה אף אם אין לה נקסוס פיזי, תיקון זה פתח אפשרות למדינות לגבות מס מחברות תוכנה ואיקומרס גם אם אין להם נוכחות פיזית במדינה.

דוגמא לנקסוס פיזי וכלכלי במדינת ניו יורק

לבחינת נקסוס במדינה,על החברה לבחון אם יש לה נקסוס פיזי – נוכחות פיזית (Brick and Mortar Store) הכוללת העסקת עובדים במדינה, אחזקת מלאי, השכרת משרדים ומחסנים, שליחת נציגי מכירות וכו'.

הנקסוס הפיזי משתנה ממדינה למדינה ויש צורך לבדוק באופן פרטני האם לחברה יש נקסוס פיזי.
בחינת נקסוס כלכלי -החל משנת 2018 בעקבות הלכת South Dakuta v. Wayfair Inc על החברה לבחון אם היא עומדת בתנאים "הכלכליים" הבאים:

סף לגביית Sales Tax : הסף ממנו החברה גובה ומדווחת בניו יורק הינו 500,000 דולר (חישוב שנתי) אם החברה הגיעה במהלך השנה לסף זה, אזי מרגע שיש לה נקסוס היא צריכה לגבות את המס מכירה.

סף טרזקציות שנתי : מעל 100 טרנזקציות/ פעולות מכירה תחול חובת דיווח

חברה העומדת בסף הגבייה ולא מדווחת לרשויות, צפויה לספוג קנסות ואף ענישה פלילית על נושאי משרה בחברה. חובת הדיווח הינה בדרך כלל רבעונית, אולם התנאים מסויימים הדיווח הינו חודשי.

כמובן שמלבד חובת הדיווח של מיסי מכירה יש חובות דיווח נוספות שנסקור במאמר נוסף.